ממשלת ישראל מקדמת רפורמה בייבוא מוצרים מחו"ל, שמטרתה להוריד מחירים לצרכן הישראלי על ידי פתיחת השוק לתחרות בינלאומית. הרפורמה שלפי ההערכות תוריד מחירים של מוצרים בסיסיים, מעלה חשש בקרב יצרנים המקומיים החוששים שלא יוכלו לעמוד בתחרות מול השוק הבינלאומי המפותח.
במסגרת הדיונים בועדת הכלכלה עולים לדבר חכ"ים, לוביסטים, מומחים ובעלי אינטרס, שלכולם מטרה אחת: להוסיף עוד ועוד פריטים לרשימת ה"חריגים" שלא תחול עליהם הרפורמה. זו הזדמנות מרתקת להציץ אל מאחורי הקלעים של מפעל הנקניקיות הפוליטי בישראל. מי שומר על מי? מי משרת את מי? איזה קבוצות אינטרס זוכות להגנה בכנסת?
החרגת הדבש – חכ"ית שהיא דבוראית לשעבר
חברי הכנסת רשאים לייצג כל קבוצה או יצרן שהם מעוניינים ליצג ובכל זאת כדאי לדעת מי מקבלים עדיפות אצל נציגי הציבור ומדוע. ח"כ ענבר בזק ממפלגת 'יש עתיד', היא דבוראית לשעבר ועל כן יהיו שיאמרו כי עדיף שלא תתעסק בנושאים הקשורים באופן ישיר לייצור דבש, או לפחות תפסול את עצמה מהצבעה בעניין. בזק ישבה בוועדת הכלכלה ופעלה למען החרגת הדבש מהרפורמה.
בזק מספרת על היותה דבוראית בעברה בועדת הכלכלה
אמנם, הדבש לא הוחרג רישמית בועדה אבל הוא יקבל החרגה מהייבוא בהמשך, באמצעות מנגנון אחר. כדי לבטל את התקן המקומי ולשחרר את המוצר לייבוא, שרת הכלכלה צריכה להודיע על ביטול התקן הישראלי של המוצר. בועדה נאמר לפרוטוקול שבנוגע לדבש התקן לא יבוטל. וממילא חסם הייבוא יישאר.
בזק הייתה דבוראית בילדותה בקיבוץ דן, שמחזיק במכוורת ותיקה והגדולה בישראל עם כ- 5000 כוורות פעילות.
הכבלים של גפני
גפני הוא לוחם וותיק למען מפעל סינרג'י כבלים בשדרות.
בשנת 2017 בדיון שיזם ח"כ מיקי לוי בוועדת הכספים בראשותו של ח"כ גפני הוסכם כי משרד הכלכלה ינסה להגיע להסכם רכישה בין המפעל לבין חברת החשמל – כדי שזו תאפשר את המשך פעילותו הסדירה.
ב-2018 התקיים דיון נוסף בועדת הכספים בו הוחלט להמשיך את ההיטל על ייבוא כבלים מטורקיה וזאת על מנת להמשיך ולהגן על המפעל ועל עובדיו, לדברי של גפני: "סינרג'י היא חברה ידידותית, שנמצאת באיזור הקסאמים. זהו מפעל בשדרות שמצליח, ובטורקיה הממשלה מסבסדת ובישראל לא, יש לסייע במקרה הזה".
גפני מבקש החרגה לסינרג'י עבור העובדים. צילום: ערוץ הכנסת
בחודש האחרון זכתה סינרג'י שוב להגנות ייבוא וסיוע ממשלתי כאשר ח"כ גפני נכנס באופן מפתיע לישיבת הועדה, בבקשה מיוחדת להחריג את הכבלים של סינרג'י מהרפורמה על מנת להגן על המפעל הממוקם בפריפריה ועל עובדיו.
סינרג'י הוא מפעל ותיק מאוד הקיים עוד מלפני קום המדינה ונראה כי פעם אחר פעם הוא זוכה להתערבות ממשלתית והגנה יוצאת דופן, זאת כאשר שימור המפעל נמצא בעדיפות גבוהה יותר ממחירי החשמל.
דודי השמש והטרמוסטטים – יישום הרפורמה ידחה
בנוגע לייבוא דודי שמש קרה משהו מעניין. מצד אחד, הם לא הוחרגו באופן רשמי. אך מנגד, לבקשת התאחדות התעשיינים, הם קיבלו דחייה של חצי שנה ביישום הרפורמה. מה שמעלה שאלות רבות. האם החלטה כזאת נובעת משיקולי בטיחות? בעוד חצי שנה מהיום דודי השמש האירופאים יהפכו לפתע לבטיחותיים יותר?
יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, נשאל על כך בוועדה, על ידי שרת הכלכלה: "אין הצדקה לתת הנחה כזאת או אחרת למי שלא עומד בקריטריונים של בטיחות, אחרת זה פותח את השאלה למה את המוצרים האלה כן ואלה לא, להחריג מוצרים אך ורק בגלל שמישהו ביקש זה לא רלוונטי".
שרת הכלכלה מדברת על המוצרים שיישום הרפורמה נדחה עבורם. צילום: ערוץ הכנסת
ביטון השיב כך: "הועדה מאזנת בין היבוא והאינטרסים של היבואנים לבין היצרנים והיצור בארץ".
היועמשית הלולנית
מלבד חברי הכנסת, נוכחים בישיבות גורמים מקצועיים, שמתוקף תפקידם אף עובדים עם הסכם ניגוד עניינים שאמור להגן על טוהר כוונותיהם ופעולותיהם. כזו היא אפרת אביאני, יועמ"שית במשרד החקלאות, שמגיעה ממשפחת לולנים מפוארת. אביה, יצחק טובלי, שימש בעבר מזכיר ארגון מגדלי העופות ומנכ"ל מועצת הלול, ואף נבחר לבסוף ל'יקיר משק הלול'.
למרות שבהסכם ניגוד העניינים שלה צויין כי עליה להימנע מעיסוק בתחומים הנוגעים לגידול עופות להטלה. בדיונים בועדה ייצגה אביאני את עמדת משרד החקלאות, שתמך בין היתר בהחרגת הביצים מהרפורמה.
אפרת אביאני מדברת בועדת הכלכלה למען הביצים. צילום: ערוץ הכנסת
אז בפעם הבאה שאתם עושים קניות, מלבד תעודת הכשרות, טבלת הערכים התזונתיים ורשימת האלגרנים – זיכרו גם את חברי הכנסת שבוחשים לכם בסל הקניות. יוקר המחיה כחול לבן.
מטעמה של בזק נמסר: חברת הכנסת בזק מכירה את תהליך ייצור הדבש מנסיונה כדבוראית בצעירותה, בקיבוץ שבו גדלה. הודות לידע שצברה בעיסוקה בגיל צעיר היא מבינה היטב את הנזק הסביבתי שייגרם כתוצאה מקריסה של תעשיית הדבש בישראל, קריסה שתגרור הפרה משמעותית של האיזון האקולוגי ומסיבה זו תמכה בהחרגת ענף הדבש מהרפורמה.
משפחה בישראל צורכת בממוצע חצי ק"ג דבש לשנה והחיסכון הפוטנציאלי שיתאפשר כתוצאה מייבוא דבש הוא זניח בהשוואה לנזקים העצומים שתגרום הפרת האיזון האקולוגי, כולל פגיעה בענפי ייצוא המביאים הכנסה של מיליארדי שקלים למדינה.
חשוב לחדד לשענבר אין כל קשר אישי, עסקי או כלשהו עם גורמים בענף. היא נפגשה עם ארגון מגדלי הדבורים כחלק מתהליך למידת הנושא כדי להבין באיזו מידה יפגע הייבוא בענף.
ח"כ ביטון מסר בתגובה: ועדת הכלכלה קיבלה החלטה דרמטית והיסטורית, להקל על היבואנים ולהתאים את התקן האירופאי גם לצרכן הישראלי. הממשלה פנתה וביקשה להחריג מאות מוצרים בתחום המזון ובתחום התמרוקים, ובתחומים האחרים בשל בטחון הציבור ובריאות הציבור, הועדה עצמה החריגה שני מוצרים בלבד: את הדבש בגלל השפעתו על האקולוגיה של האבקה והצומח בישראל ואת הכבלים החשמלים שישארו בתקן ישראלי והאיכות שלהם תישמר.
שאר הדברים לא יוחרגו למעט שלושה מוצרים, שביקשו שנה היערכות להתאמת התקן והם דודי השמש ותרמוסטטים. הדבר הזה היה מידתי, ביקשנו משרת הכלכלה לקחת חצי שנה ולדון בכך ואם תרצה תאריך את הזמן או שיכנסו גם הם לרפורמת הייבוא.
במשרד החקלאות הגיבו: "בהתאם להסדר ניגוד העניינים, נמנעת היועצת המשפטית למשרד החקלאות, עו"ד אפרת אביאני, מעיסוק בתחומים הנוגעים לגידול עופות להטלה בלבד. כל הקשר אחר, לרבות הנושאים אשר נידונו במסגרת רפורמת היבוא אין כל חשש לניגוד עניינים.
בוועדת הכלכלה שציינת בפנייתך עסקו הגורמים בהחרגת מוצרים מן החי לרבות ביצים, מתחולת הרגולציה האירופית, הן לגבי מוצרים מייצור מקומי והן בעניין מוצרים מיובאים. כל אלו, כאמור, אינם בגדר עיסוק בענף ההטלה המקומי".
מטעמו של גפני נמסר: ח"כ גפני דאג וימשיך לדאוג לעובדי חברת סינרג'י שבפריפריה. ח"כ גפני שמח שלאחר מאבק שניהל בשבוע שעבר הוחלט להחריג אותם מהיטל המס.
