חצי שנה לאחר שעידו הקטן נהרג מפגיעת רקטה בביתם במבצע 'שומר החומות', משפחת אביגל החליטה לעזוב את העיר שדרות. לא כך הם תכננו לעבור דירה – עידו חלם על בית עם גינה וכלב, וכעת ישנה גורת כלבים, אבל עידו איננו. הערב (ד') נפרדה אימו שני מהעיר, מהבית, ומכל הזכרונות שהוא טומן.
כך כתבה:
"לילה אחרון בשדרות. לא כך חשבנו שנעזוב את הבית. היו לנו חלומות משותפים. חיפשנו יחד בית עם גינה. הבטחתי שכשיהיה בית עם גינה נוכל להביא כלב אלינו. חיפשנו יחד סוגי כלבים והחלטנו שנביא גולדן. הסברתי לכם שזה כלב מקסים שעוזר לנו כשיש לנו לפעמים בלאגן ברגשות, או כשאנחנו מפחדים כשיש צבע אדום. לא רציתם לחכות לגינה ועשיתם לי הפגנה של ממש בבית. צחקנו יחד ולצד זאת נפעמתי מהיצירתיות שלכם".
"ביקשת שכאשר נביא כלב, נקרא לו מילקי. אתה בטח כבר יודע, כשהשתחררתי מבית החולים הבאנו גורה מקסימה לתהלוש, היא ביקשה לקרוא לה מילקי. היית אוהב אותה מאד. היא אנרגטית בדיוק כמוך. זוכרת ששאלת אותי אם את הצעצועים שלך גם ניקח לבית החדש. והבטחתי שכל מה שתרצה לקחת יבוא איתנו".
"היום דודק'ה, הכל בא איתנו. מהדבר הכי קטן שיצא לך בקינדר ושמרת אותו ועד למשחק הכי גדול שלך. תהל אמרה שהיא לא מסכימה לתרום את הדברים שלך. אז הסכמנו שנשמור את הכל למזכרת. בכל זאת, זה הדבר האחרון שנשאר ממך. אבל רק מבחינה פיזית. מבחינה רוחנית אתה חי בתוכנו".
"בתמונה, תהל ועידו 'בהפגנה הביתית' שאילתרו, עם שלט שכתוב עליו 'בא לאימא, לתהל ולעידו לאמץ כלב'. אחרי 'שהפלתי' את האחריות על אסף ואמרתי להם שצריך לשכנע רק אותו".
