איחוי וריפוי או שיסוי וביזוי?
על מי הם עובדים שאלתי את עצמי הבוקר כשכבר הוגדשה הסאה והעצבים קצת פקעו. כמה אפשר לעבוד על עם שלם, לעשות הפוך מכל מה שאמרת ואז להיאחז בשקר ולפמפם אותו עד כלות. מי קונה את זה?
הדיבורים על איחוי וריפוי היו מנת לחמה של הקואליציה הנוכחית. "אנחנו נשנה" הם אמרו, "ממשלת האיחוי והריפוי", "סוף סוף שפיות" זעקו הפרשנים שמאוהבים בממשלה הנוכחית וחברי הקואליציה חייכו בעקבותם מאוזן לאוזן. אלא מה? מיום ליום נתגלתה האמת והיא לא נעים לומר, לא מעודדת במיוחד. צעקות וגידופים בין שרי הממשלה, הכפשת הפקידים הבכירים במערכת הבריאות מעל בימת האו"ם, ירידה על נתניהו בכל הזדמנות אפשרית, ריב תמידי וחוסר תקשורת בין משרדי הבריאות והחינוך וזה רק קצה הקרחון.
שלא לדבר על המתח וחוסר הכבוד בין שר הביטחון גנץ לבין ראש הממשלה וגם זה החליפי. האיבה שם, כך מספרים, מתגברת מיום ליום והשיא עוד לא נרשם כמו גם המילה האחרונה.
הבוקר למשל פורסם כי פנינה תמנו שטה (להלן שרת הקליטה) ואורית פרקש הכהן (להלן שרת המדע) התווכחו ביניהן וזרקו מילים חריפות לחלל האוויר. "את גנבת" אמרה שרת הקליטה לשרת המדע, וזו לא נשארה חייבת והחזירה לה "יא הזיה" (כן כן, כך במקור לפי הפרסום). על מה היה הוויכוח המכוער למען השם? על נוסח הודעת דוברות שהוציאה אחת מהן! על רקע האירועים האלה, לא פלא שראש הממשלה הזו מבקש וקורא כמעט בכל ישיבת ממשלה לשמור על החבורה הזו יציבה.
רק אתמול ביום הזיכרון לרצח ראש הממשלה רבין, נשא יאיר לפיד נאום מסית ומפלג שהוגדר על ידי רבים גם במחנה שלו כמביך כל-כך עד ששרת הפנים באותה הממשלה איתו אמרה שהיא התכווצה בכיסאה ושהוא תייג ציבור שלם. בקיצור, המגמה ברורה, שלושה חודשים מכינון הממשלה, הם לא מפסיקים לריב ולהיכנס אחד בשני, להסית ולפלג. מחלוקות, מילים קשות, ויכוחים ורוחות שמתלהטות. גם אם תחפשו ממש טוב, בממשלה הקודמת זה לא היה. לא בפרק זמן כל-כך קצר, לא בכאלה עוצמות.
אלה שצעקו בריש גלי נגד הסגנון של רגב ואמסלם רואים עכשיו בעיניים כלות את הנציגים החדשים – להם הם פיללו, מתנהגים בצורה שלא מכבדת בלשון המעטה, את תפקידם הרם ואת ההבטחה שנתנו. עוד אחת מיני רבות.
נדמה שלכולם שם ברור שהספינה הזו שמורכבת מטלאי על טלאי מטלטלת ונוטה להישבר אבל חייבת להישאר יציבה בים הסוער של הפוליטיקה הישראלית. בדרך מתברר לנו שלמרות הדיבורים על שלום ורעות, הם לא מצליחים להישאר רגועים, הגלים שם כנראה יותר מדי גבוהים.
בקשתי אליכם חברי ממשלה יקרים, אל תמכרו לנו סיפורים. איחוי, ריפוי ושקט תעשייתי זה נחמד ויפה למעשיות ילדים אבל במקרה הטוב אתם אותה הגברת, במקרה הרע, עליתם בהרבה על הממשלה הקודמת.
בריב בין שרת הקליטה לבין שרת המדע הציבור הוא המפסיד הגדול. אלה נציגי הציבור שלנו? אלה נשים בתפקידים בכירים? ועל איזה איחוי הם מדברים כשיש כלכך הרבה הסתה? האם למישהו היה ספק? אם נלך למחוזות המטאפורה, רחמים לא ידע..
קובי דהן הוא איש תקשורת ובוגר גל"צ.
