בעשור האחרון, למעט בהפסקות קצרות למדי, כיהן גפני כיו"ר ועדת הכספים וניהל ביד רמה את ישיבות הוועדה שבראשותו. הוא נחשב לפרלמנטר נמרץ שבניסיונו ובכישוריו יודע לכופף את פקידי האוצר למען קידום המטרות שהוא מאמין בהן. גם יריביו הפוליטיים שהיו חברים לצידו בוועדה הנחשקת העלו על נס את אופן הניהול של גפני בדיוני הוועדה.
למה דווקא ועדת הכספים?
"כל הנושאים הכלכליים שמתנהלים במדינה, גם נושאים חברתיים, גם ביטחוניים, הכול הכול עובר דרך הוועדה החשובה הזאת", עונה גפני. "במשטר דמוקרטי יציב, כדי שהתקציב יתנהל ויהיה עליו פיקוח ומעקב, יש ועדה מיוחדת שזה תפקידה. ועדת הכספים עוסקת בכל משרדי הממשלה ומעבירה כספים ממקום למקום. כמובן, כל זה לצד החוקים המיוחדים שצריך להעביר דרך הוועדה.
"הציעו לי להיות שר או סגן שר. להיות שר, או סגן במקרה שלי (מפלגת יהדות התורה נמנעת ככל האפשר מלמלא תפקידי שרים, י"מ), אני יכול לעסוק בנושא כזה או אחר. חשוב ככל שיהיה, סוף סוף זה נושא אחד בלבד. כיו"ר ועדת הכספים אני עוסק בהכול, ומטבע בריאתי זה מה שאני רוצה לעשות".
התפקיד הזה לא מצריך השכלה בתחום? למדת בישיבה ובכולל ולא בפקולטה לכלכלה. זה לא מפריע לך?
"ממש לא. ראשית, אני לא הראשון. לא מעט מקודמיי בוועדה היו בוגרי ישיבות, ובהם גם חברי חבר הכנסת הרב אברהם רביץ ז"ל, שכיהן בתפקיד הזה בהצלחה על סמך כישוריו כבוגר ישיבה.
"שנית, חשוב לומר שלהיות בוגר ישיבה זה השכלה רחבה מאוד. מי שלומד תורה ונכנס למערכת הזאת יכול להשתלב בה מהר מאוד ובצורה מאוד עניינית".
איך ההרגשה כשאתה נאלץ לעסוק בהעברות תקציביות שרחוקות מהשקפת עולמך ואף מנוגדות לה?
"ברגע שאני מקבל תפקיד ממלכתי אין שום סיבה שלא אעשה זאת בענייניות. יש מקרים חריגים מאוד שאתה אומר עד כאן.
"אתן לך דוגמה: סירבתי לאשר סעיף 46 (זיכוי למס הכנסה בשל תרומה, י"מ) לעמותה שעוסקת במיסיון. לשמחתי, כשהצגתי בשקיפות את עמדתי לחבריי בוועדה הסכימו איתי כולם ללא יוצא מן הכלל, דתיים וחילונים כאחד. הוועדה דחתה את בקשת אותה עמותה. בסופו של דבר כמו בעוד הרבה דברים במדינה שלנו, ההחלטה הזאת, שהתקבלה באופן דמוקרטי, נפסלה על ידי בג"ץ".
רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? הזמינו כאן את מגזין 20 אליכם עד הבית, או שלחו הודעת ווצאפ ל-072-2000220
