בסוף החודש שעבר שוחררה מהכלא המחבלת ח'אלדה ג'ראר. לטענת השב"כ, ג'ראר היא מראשי ארגון הטרור החזית העממית ביהודה ושומרון. ג'ראר שוחררה מהכלא, לאחר שהיתה עצורה מאז חודש אוקטובר 2019, עת נעצרה במסגרת גל המעצרים של פעילי החזית העממית בעקבות רצח רנה שנרב ז"ל במעיין דני, שבוצע על ידי חברי הארגון. סביב שחרורה נערך פסטיבל תקשורתי שבמסגרתו גם עלו אליה לרגל חלק מחברי הכנסת הערבים כפי שכבר דיווחנו פה באתר.
במסגרת אותו פסטיבל, ערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה לא החמיץ את ההזדמנות להאדיר את שמה של המחבלת, וערך עמה ריאיון בפודקאסט השבועי של הערוץ 'בעד אמס'. במהלך הראיון חשפה ג'ראר פרטים רבים על הסיבות שהובילו אותה להתחיל פעילות "התנגדות לכיבוש", חלקה שבחים לארגונים בינלאומיים, ואף חשפה פרטים על בית הספר המחתרתי שמתנהל בבית הכלא, לדבריה מתחת לאפם של הרשויות.
לטובת קוראינו, ערכנו תרגום ותמלול של חלק מהדברים שנאמרו בריאיון.
3+מקור השראה מפתיע למחבלת
כאשר נשאלה ג'ראר מה היו הגורמים שגרמו לה להתחיל בפעילותה, היא סיפרה על חוויות שונות שעברה בילדותה, והוסיפה פרט מעניין, לפיו דוקא יהודיה ישראלית היא זו שהיוותה עבורה מקור השראה גדול. כך לפי ג'ראר:
"אני זוכרת שכשהייתי בת שלוש עשרה קראתי ספר של עורכת הדין פליציה לנגר. היא עורכת דין ישראלית שכמובן עזבה את ישראל ועברה לחיות בגרמניה בגלל העינויים שהיא ראתה שעצורים עוברים. היא כתבה ספר שנקרא "במו עיניי". הספר עוסק בעינויים שאותם מעברים רשויות הכיבוש את האסירים ואת האסירות. להחזיק את הספר הזה נחשב לדבר בלתי חוקי, אם היו מוצאים דבר כזה אצלך בבית היו מחרימים לך אותו".
3+כשנשאלה ג'ראר כיצד היא השיגה את הספר באותה תקופה היא השיבה: "היו מספר של בחורים ובחורות צעירים שהצליחו להחליף מספר ספרים שנמצאים בספריות אך באופן סודי. הספר הזה השאיר עליי חותם נוסף, כיוון שראיתי שמיושמים עינויים ישירים גדולים, ומי שסיפרה את זה, כלומר עורכת הדין, ראתה זאת במו עינייה, כיוון שהיא היתה עוקבת אחרי ענייני האסירים והאסירות באותה תקופה. זה גורם לך לנסות למצוא דרך לבטא בה את התנגדות לאותו כיבוש".
שבחים לארגוני זכויות האדם
לאחר מכן, כאשר נשאלה ג'ראר מה הן המסקנות שתוכל לתת למאזינים בנושא "תפקיד המוסדות המשפטיים הבינלאומיים בנוגע להגנה על הפלסטינים", היא השיבה: "אני יכולה להגיד את הדברים הבאים על ארגוני זכויות האדם – יש להם תפקיד חשוב במעקב אחר סוגיית האסירים ועניה על צרכיהם, כיוון שלעתים עורכי הדין והמוסדות הם הכלי המקשר היחיד בין האסיר או האסירה ובין העולם החיצון".
עוד הוסיפה ג'ראר: "הדבר שני, הוא שהם מתעדים את הפשעים אותם מבצע הכיבוש, בנוגע לאיך הוא מפר את החוק הבינלאומי בכל הקשור לזכויות האדם וכן את החוקים הקשורים ליחס שאותו יש לתת לאסירים ולאסירות. על העניינים האלה קיים פיקוח, ונערכות פניות למוסדות בינלאומיים בתיעוד מקצועי. כמו כך נעשתה פנייה לארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" לזכויות אדם ורבים מהמוסדות מהסוג הזה".
בהמשך, אף נתנה ג'ראר עצות לארגונים בינלאומיים לגבי המשך פעילותם, כך לדבריה: "אני יכולה להעריך כי למוסדות האלה ישנו תפקיד חשוב, אולם הם צריכים להיות יותר מתואמים אחד עם השני כיוון שיש יותר ממוסד אחד העוסק בענייני האסירים. קיים צורך שהם יתאמו את מאמציהם באופן אינטנסיבי יותר כדי שהם יוכלו לחשוף את ההפרות בפועל, ולא רק זה, כלומר לראות איך אנחנו יכולים להגיע לאחר החשיפה והתיעוד להעמדה לדין ולרדיפה של הכיבוש הזה שמבצע עבירות מסוכנות על החוק, שיש צורך מעשי לעצור אותן".
בית המשפט הפלילי הבינלאומי – מנגנון חשוב
המראיינת המשיכה באותו נושאל ושאלה את ג'ראר האם לפי דעתה ניתן להסתמך פה על תפקידו של בית המשפט הפלילי הבינלאומי. לכך היא השיבה: "תראי בית המשפט הפלילי הבינלאומי הוא אחד המנגוננים החשובים אולם הוא אינו המנגנון היחיד. למרות זאת אנחנו לא צריכים לוותר על זכות הפנייה לבית המשפט הזה, ברדיפת הכיבוש על פשעי מלחמה, כמו גם את אנשיו. אולי את לא יודעת אבל בית המשפט הפלילי הבינלאומי רודפת אחרי מנהיגים ואחרי אנשים מסויימים".
3+כאשר אישה כמו ח'אלדה ג'ראר מספרת על האמונה הרבה שיש לה בארגוני זכויות האדם אין להקל בכך ראש. דבר זה בהחלט יכול להטיל דופי בקשר לפעילותם של אותם מוסדות וארגונים. זאת מכיוון שג'ראר היא מחבלת מסוכנת, שכפי שהזכרנו בתחילת הכתבה היא לטענת השב"כ ראשת ארגון הטרור הרצחני "החזית העממית" ביהודה ושומרון.
בית הספר הסודי בתוך הכלא
לקראת סוף הראיון סיפרה ג'ראר על הקושי שעומד בפני אסירות בטחונית לרכוש השכלה בין כותלי הכלא. המחבלת אף חשפה פרטים על בית ספר סודי שלטענתה מתקיים בכלא דמון. כך לדבריה: "היום יש לנו שבע אסירות שעליהן חלים התנאים האקדמיים, לומדות במה שאנחנו מכנים: "אוניברסיטת כלא דמון" הן סיימו כבר 93 שעות הסמכה. כמובן שכל זה קורה מבלי שהנהלת הכלא יודעת. להפך, אם ההנהלה הייתה חושדת שמתקיים לימוד, והיא כן חושדת, אנחנו רואים שהם פורצים לחדר, מחפשים מחברות וספרים. הם מונעים מספרים רבים להכנס אבל אנחנו מנסים בדרכים רבות להכניס את הספרים…"
הראיון שנערך ביום רביעי האחרון הוא לא מחזה נדיר ברשת אל-ג'זירה הידועה כתומכת נלהבת של ארגוני טרור. זו היא אינה הפעם הראשונה בה נערכים ברשת ראיונות עם מחבלים המציגים אותם כגיבורי תרבות המתנגדים לכיבוש.
3+