בגל הרביעי של מגיפת הקורונה שמענו על בתי החולים בעיקר בהקשר לעומס הרב במחלקות הקורונה ובמחלקות הטיפול הנמרץ. מי שהשקיע, יכל גם לשים לב למחאת בתי החולים הציבוריים, או למשבר המתמחים. כמה מכם שמעתם על זיהומים נרכשים בבתי החולים?
ודווקא בנושא הזה, הנתונים מדברים בעד עצמם: בישראל 38.1 איש מתוך כל 100 אלף נפטרים- מתים כתוצאה מאותם זיהומים, שכאמור ׳נרכשים׳ רובם בבתי החולים. הפער משאר המדינות המפותחות גדול מאוד- לדוגמה, במקום החמישי נמצאת שוודיה, בה 17.5 בני אדם נפטרים מהסיבה הזו.
פרסום ראשון: בתקופת הקורונה- ישראל ראשונה מקרב מדינות ה-OECD בשיעור התמותה מזיהומים נרכשים בבתי החולים@ErelSegal @NatiLang32 #הסיפור_המרכזי pic.twitter.com/FkCDw4pJQA
— עכשיו 14 (@Now14Israel) October 12, 2021
ישראל הגיעה לתואר הלא מכובד הזה ממספר סיבות, שאינן קשורות לתדירות בהן הרופאים רוחצים את ידיהם: בין השאר עקב הריכוזיות של בתי החולים, והמדיניות במסגרתה חלק גדול מהטיפולים מתבצעים בהם ולא בקהילה- נוצרים עומסים שם, שגורמים לזיהומים להתפתח. לצד זאת, מחקרים הוכיחו שהתנהגות מבקרי החולים מכרעת בכל הקשור ל'ייבוא' זיהומים- וגם שם אנחנו לא מצטיינים.
ההשפעה של אותם זיהומים רחבה יותר מתמותה מיידית של אזרחים. אותם זיהומים, חלקם נגרמים מחיידקים, גורמים להם להיות עמידים לאנטיביוטיקה. כבר היום 50% מהחיידקים המזהמים הללו עמידים בפני התרופה הזו.
לדעת מומחים, 75% ממקרי הפטירה האלו יכולים להימנע.
תגובת משרד הבריאות:
הנתונים מתייחסים לתמותה ממחלות זיהומיות בכלל ולא לזיהומים נרכשים בבית החולים. הדיווח מבוסס על אבחנות בתעודות פטירה ולא של ניטור זיהומים. ע"פ דו"ח זה כ-3,800 מקרי מוות בשנה הם משניים למחלות זיהומיות בכלל (מתוך כ-45,000 מקרי מוות בשנה בארץ). נתונים אלה לא משקפים תמותה מזיהומים נרכשים בבתי חולים.
