סערה פרצה ברשתות לאחר שח"כ רוזין התייחסה אתמול (ב') לעדותה של קולט אביטל בדבר הטרדה מינית שחוותה על ידי ראש הממשלה והנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל בריאיון לרדיו 103FM. כשנשאלה האם יחרימו את יום הזיכרון לזכרו של פרס, בדומה לצעד אותו נקטו ח"כים בשמאל לאחר פרסום טענות על הטרדות מיניות מצידו של רחבעם זאבי, השיבה: "זה אכן פוגע מבחינתי עמוקות בזכרו, אך אי אפשר לשכוח את כל מה שעשה לטובת מדינת ישראל, עמדותיו הנכונות והחזון שלו. אנחנו לא מוחקים הכול. אני חושבת שאנחנו בהחלט לא נחרים, בוודאי שלא".
דבריה של רוזין גרמו גררו תגובות רבות, וביניהם היו רבים שהאשימו אותה ואת חבריה שבחרו להחרים את אזכרתו של רחבעם זאבי בצביעות. בטקסט שפירסם הרב חיים נבון, מהרבנים וההוגים הבולטים בציונות הדתית, טען הרב נבון כי לא מדובר בצביעות אלא ב"מוסר פרוגרסיבי של מלחמת מעמדות", כך לדבריו. הרב נבון הוסיף כי אירוע זה: "מדגים ברמה הציבורית עד כמה המפה המוסרית הפרוגרסיבית איבדה את הצפון".
ח"כ רוזין מסבירה מה ההבדל בין גנדי לפרס | האזינו
הטקסט המלא שכתב הרב חיים נבון:
הדעות הנכונות. אני רוצה לפרגן לה ולחשוב שזו לא רק צביעות, איזו הנחת מועדון לחברים. גם כשהסבירה שאלעזר שטרן הרי התנצל והבהיר, וזאת אחרי שכיסחה בעבר את הרב רפי פרץ שהתנצל והבהיר, ייתכן שהיא לא חשבה שזו סתם צביעות.
זה מוסר פרוגרסיבי של מלחמת מעמדות. אם אתה רואה את העולם במשקפיים של מלחמת נצח בין מדכאים למדוכאים, בין חזקים למוחלשים, הרי עוולות פרטיות הן זניחות לעומת המאבק הקוסמי. נכון שקשה להבין באיזה מובן פרס ז"ל ושטרן יבדל"א שייכים למחנה המדוכאים, אבל זו הרי הבעיה הכללית של השמאל הפרוגרסיבי בעולם, ובפרט בישראל.
כאשר העמדות של אבישי בן חיים מעצבנות אותי, אני מתנחם בידיעה שהן מעצבנות עוד יותר את השמאל הקיצוני; שהרי הוא מציב מראה מול פניהם, ומראה להם שאם מחלקים את העולם למדכאים ולמדוכאים, הם לא נמצאים בצד שבו היו רוצים להיות. אך אם מתגברים איכשהו על המשוכה הזו, ומתארים כל מי שאוחז בעמדות בסגנון נאור כתומך המדוכאים עלי אדמות, הרי שחשדות אישיים כנגדו יתגמדו לנוכח עמדתו במאבק הגדול, כלומר: לנוכח העובדה שיש לו "דעות נכונות". אם זה ההסבר, הוא אומר ברמה האישית שח"כ רוזין אינה צבועה, ולצד זאת מדגים ברמה הציבורית עד כמה המפה המוסרית הפרוגרסיבית איבדה את הצפון.
