בשבוע האחרון התקיימה בחיל-האוויר סדנת העליונות – סדנה גדולה ומורכבת המתקיימת בחיל אחת לחצי שנה, בה שיתפו פעולה באופן מיוחד טייסות כטמ"ם (כלי-טיס מאויש מרחוק) וקרב יחד. הפעם נבחרו להוביל את התרגיל טייסת 116 ("אריות הדרום") המפעילה את מטוס ה"אדיר" (F-35I) מטעם מערך הקרב, וטייסת 210 ("הנשר הלבן") המפעילה את כטמ"ם "איתן" (הרון TP).
בסדנה השתתפו כלל טייסות הכטמ"ם בחיל, ומצד מערך הקרב לקחו חלק טייסת 109 ("העמק") המפעילה את מטוס ה"ברק" (F-16), טייסת 201 ("האחת") המפעילה את מטוס ה"סופה" (F-16I), ושתי טייסות האדיר בחיל: 116 ו-140 ("נשר הזהב"). בנוסף השתתפה בתרגיל טייסת 100 ("הגמל המעופף"), טייסת תובלה קלה המפעילה את מטוסי ה"צופית" (קינג איר B-200) וה"חופית" (בוננזה A-36). "למטוסים של טייסת 100 יש מצלמה הרואה למרחקים ויכולה לזהות, להפליל ולהכווין למטרות אויב. אנחנו מייצרים שיתוף פעולה שכל מטוס מביא את היתרונות היחסיים שלו ומשלבים יחד כוחות", מסביר סרן ד'. "אחת המטרות בסדנה היא ליצור שפה משותפת ולהעביר את היתרונות של כל כלי".

חופשיים במרחב
במשך ארבעה ימים, לוחמי צוות-האוויר והמפעילים מהטייסות השונות הלוקחות חלק בתרגיל אינם עוצמים עין לרגע, מתאמנים ללא הפסקה ומתמודדים עם אתגרים חדשים. "בסדנה לוקחות חלק טייסות שאחת ממשימותיהם היא עליונות אווירית. הסדנה נמשכת ארבעה ימים כשביום הרביעי מתאמנים על מודל מבצעי של המטה המסכם את כל האמצעים של כל השבוע", מתאר סרן א', קצין מדור אימוני קרב תחת מחלקת אימונים.
בסדנה משתתפות טייסות רבות והושקעו בה אנרגיות ומשאבים רבים, אך מהי בעצם עליונות ומדוע כל כך חשוב להתאמן על כך בתרגיל בסדר גודל שכזה? "עליונות היא יכולת השליטה שלנו במרחב האווירי. בסדנה זו, המתרגלת לחימה בגזרה הצפונית, הכוונה בעליונות נוגעת בשתי יכולות – התמודדות ותקיפה. ההתמודדות עם סוללות טק"א (טילי קרקע-אוויר) וטילי נ"מ (נגד מטוסים) שהאויב יכול להציב וגם היכולת של חיל-האוויר לתקוף ולדאוג שלא יהיו טילים כאלו המאיימים עלינו", מסביר סגן ג', מפעיל בטייסת 210 ומוביל הסדנה מטעם מערך הכטמ"ם.

"על מנת לנצח במלחמה, עלינו לדאוג בין היתר שהמטוסים שלנו יוכלו לטוס באופן חופשי בשמים נקיים מאיומים", מסביר סרן א'. "אנחנו מקיימים את הסדנה הזו כדי לראות כיצד אנחנו מסירים את האיומים מהמרחב האווירי שלנו. העליונות חשובה לכל אורך הלחימה ובתחילתה במיוחד – זה מה שיקבע את הלך הרוח לכל אורכה".
ביום אויב בסדנה הזו הוא עצים ומשמעותי במיוחד, והוא נעשה חלקית על ידי חברה אזרחית. אחד הדברים שתרמו לביום האויב בסדנה בצורה המיטבית הוא יצירת תא מנהלת אחד שמדמה במקביל תא שליטה עבור הצד המתאמן – הצד הכחול, ותא שליטה עבור הצד האדום. "לראשונה הייתי בתא שליטה בעת תרגיל, זו הייתה חוויה מרשימה. אני רגיל לראות את המתרחש מעיני הטייס, ולפתע ראיתי את התמונה המלאה", משתף סרן ד'. "עם זאת, המקצוע שלי הוא הטיסה ועליי גם לדעת לטוס את המתארים האלו בצורה הטובה ביותר ולא רק לתכנן אותם – לכן במהלך הסדנה גם התאמנתי בטייסת".

על מאויש ובלתי מאויש
שיתוף הפעולה של מערך הכטמ"ם עם מערך הקרב בתרגיל זה אינו מובן מאליו, שכן קיים שוני מהותי בין המערכים "קיימות נקודות שוני רבות בין מערך הקרב לכטמ"ם. אנחנו מבלים זמן רב יותר באוויר, בעוד שמערך הקרב מעדיף טיסות קצרות יותר – עליהם לתדרך מוקדם יותר ולתחקר מאוחר יותר מאיתנו מכיוון שהם צריכים להיכנס למטוס ולהגיע לנקודה, ואילו אנחנו פשוט נכנסים לקרון ומתחילים מיד במשימה", מעלה סגן ג'. "הם מדברים אחרת מאיתנו בקשר ואפילו מקריאים נקודת ציון אחרת מאיתנו".
אז כיצד מגשרים על הפערים? לדבריו של סגן ג', יש שתי דרכים חשובות להתמודדות עם האתגרים של העבודה המשותפת. "הראשונה היא לדבר על הפערים האלו מראש ולתדרך אותם. כשיש תדריך משותף של טייסת כטמ"ם יחד עם טייסת קרב, חושבים מההתחלה כיצד לפתור את הבעיות", מפרט סגן ג'. "הדרך השנייה היא לנצל את היתרונות של כל מטוס. אחד הדברים היפים בסדנה הוא שלוקחים כלים ממערכים שונים, ויחד מתאמנים ולומדים כיצד לייצר שפה משותפת, לנצל את היתרון היחסי של כל אחד ולבצע את המשימה בצורה טובה יותר. אומנם היו חיכוכים לאורך הדרך, אך זכרנו תמיד שאנחנו באותו הצד ושרק יחד נוכל לנצח במלחמה הבאה".

"אפשר לטעות ולשכוח למה אנחנו פה בזמן שגרה", מסכם סרן ד'. "אומנם אני מרגיש שמח ומסופק כשמשהו שתכננתי יצא לפועל, אבל מעבר לכך צריך לזכור שזהו לא משחק, שאנחנו פה כדי להגן על מדינת ישראל. זו הסיבה שאנחנו מתאמנים וזה נותן לי משמעות".
