כשהגולם קם על יוצרו
בסביבתו של שר התרבות חילי טרופר הופתעו השבוע לגלות כי הדברים שנשא בטקס הענקת פרס אופיר הישראלי סולפו במהלך השידור באופן מגמתי תוך הסרת תכנים "ציוניים ופטריוטיים".
ממש באותו הטקס, זכה השנה בפרס "הסרט הטוב ביותר" ובלא פחות מעוד שישה פרסים, הסרט המוטה והפוליטי "ויהי בוקר" אשר מציג את תלאותיו של ערבי ישראלי תמים שמנסה לצאת ממצור אקראי שהטיל צה"ל על כפר פלסטיני. לדברי השחקן הראשי בסרט, אלכס בכרי "הסרט מתאר מצב של מצור מדומיין, סגר מתמשך, וכאן ממש ליד (ביו"ש) יש סגר אכזרי". בכרי עצמו, שלא במפתיע, זכה בפרס השחקן הטוב ביותר.
יש מידה מסוימת של צביעות בטענתו של השר טרופר על סילוף הנאום שנשא במהלך טקס, שכל כולו עוסק בסילוף המציאות הישראלית. משהו כמו להתלונן על עישון סיגריות תוך כדי שאתה עורך ביקור ואף דואג למימון של שדה טבק.
חילי טרופר הוא האחרון בשושלת שרי תרבות ישראלים שדואגים כבר שנים למימון "האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה", שקיבלה רק בשנה שעברה תמיכות ממשלתיות בסך של למעלה מ-700 אלף שקלים.
החריגה היחידה בנוף הזה הייתה שרת התרבות לשעבר מירי רגב שנלחמה על העברת "חוק הנאמנות בתרבות" שנועד לאפשר לשר התרבות לבטל תקציב תמיכות או לקצץ את חלקו עבור מוסדות תרבות ואמנות ש"פועלים נגד עקרונות המדינה". אבל החוק נפל, בין היתר בידי אנשי "ימין" כמו אביגדור ליברמן, לאחר שהושמץ קשות על ידי המחנה הפוליטי ממנו בה חילי טרופר, והשאר היסטוריה.
1+נחזור לטרופר, שכמו רבים אחרים לפניו, דואג לטפח היטב את חלקת השדה התרבותית בשם "חופש היצירה", "האומנות" ועוד ערכים נעלים, אך נזעק כאשר החלקה הזאת מעלה פירות באושים בדמות הטיה אנטי-ישראלית, שמגיעה לאחרונה עד כדי סילוף הדברים הנאמרים על ידו בטקס הענקת פרסי אופיר.
בהתייחסו לנאום המסולף ששודר השבוע אמר טרופר כי למרות הכל הוא "משתדל להימנע מעימותים ומהתכתשויות", סוג של "לא ימין ולא שמאל" בגרסה פרטית שלו. אלא שאם הוא באמת כה "יהודי, ציוני ופטריוט ישראלי" כפי שציין בגאווה, הגיע הזמן שישנס מותניים ויחזיר לשולחן הכנסת את "חוק הנאמנות בתרבות".
אם לא יעשה זאת, המילים שלו כמו הציונות שבשמה הוא טוען לפעול, ישארו ריקות מתוכן. ורק הצביעות תישאר.
1+שי רוזנגרטן הוא רכז פעילים ארצי בתנועת "אם-תרצו"
