מחר (שבת), ג' בחשוון, נציין את הילולת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, במלאת שמונה שנים לפטירתו. כמי שנחשב לעילוי בתורה כבר מבית הספר היסודי, כתב את חיבורו הראשון כשהיה רק בן תשע (!), חלק על דברי הבן איש חי בהיותו בן 18, והוסמך בגיל 20 לרבנות – נראה שהדרך אל פסיקת ההלכה ואל התואר 'הראשון לציון' הייתה סלולה כבר מההתחלה.
את אישיותו, עוצמתו, ותרומתו האדירה של מרן לחיי התורה ולעם ישראל קשה לתאר במילים. כדי להמחיש במעט את גדולתו ואת החלל שהשאיר בנו מאז הסתלקותו, הנה כמה פסיקות הלכה מרתקות שלו, שיספרו על מי שהיה:
קהילת 'ביתא ישראל' – יהודים לכל דבר
זה לא סוד שקהילת יהודי אתיופיה עברו קשיים רבים בדרכם ארצה, ובדיוק כשהגיעו לישראל וחשבו שמעכשיו הכל יזרום על מי מנוחות – הם הופתעו לגלות כי יהדותם מוטלת בספק. על השאלה הגדולה איך יתכן ביסוס לטענה הזו, והרי קהילת ביתא ישראל עברה מסעות מפרכים ומסוכנים רק בשם החלום הנכסף להגיע לירושלים, ענו רבנים בתשובה כי עליהם לעבור גיור על מנת להיחשב יהודים כדת וכדין.
בפסיקת הלכה חשובה מאין כמותה, החליט מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כי קהילת ביתא ישראל הינם יהודים לכל דבר ועניין, וכי הם "מותרים לבוא בקהל ישראל ללא שום גיור, אפילו לא לחומרא". בפסיקה זו הסתמך הרב על כתבים של שני רבנים מהמאה ה-15, שלפיהם יהודי אתיופיה מקורם בבני שבט דן שהוגלו לאחר חורבן בית המקדש הראשון על ידי ממלכת אשור. קביעה זו הועברה לוועדה ממשלתית מיוחדת שדנה בנושא בשנת 1974 וסללה את הדרך להעלאת הקהילה לישראל.
הרב עובדיה יוסף זצ"ל מסביר על פסיקתו בדבר יהודי אתיופיה:
לב אבות על בנות
מלחמת יום הכיפורים הביאה עמה אבידות רבות וכואבות – כ-2600 חללים שכל החיים היו לפניהם. חיילים בשירות הסדיר ובמילואים נלחמו בקרבות, ומאות מהם שנפלו, הותירו אחריהם נשים ומשפחות. המספר הרב של החללים הביא לבעיות ולעיכובים בזיהוי הגופות, דבר שהפך את נשותיהם לעגונות – נשים נשואות שבעליהן לא יכול לתת להן גט כי נעלם מסיבות שונות. משמעות הדבר היא שבמצב הנוכחי הן לא יכולות להתחתן שוב עד שיקבלו גט שיוביל לגירושין, או עד שיקבלו את הבשורה כי הבעל נפטר ועל כן הן אלמנות ומותרות להינשא מחדש.
כדי לפתור את המצב המורכב שאליו נקלעה הרבנות הצבאית בכל נושא עגונות המלחמה, היה צורך בגאונות הלכתית מצד אחד, ומנגד ברגישות אין קץ. לכן פנה הרב הצבאי דאז, הרב מרדכי פירון זצ"ל, אל מרן הרב עובדיה, והוא קיבל את המשימה מתוך תחושת שליחות ואחריות על חייהן של הנשים.
מרן, שביקר חיילים במוצבים ונסע לחזק את הפצועים ובני משפחותיהם בבתי החולים, הבין כי מדובר כאן בדיני נפשות של ממש, והקים בביתו הפרטי בירושלים בית דין רבני מיוחד שידון בהתרת העגונות. אל בית הדין הובאו ראיות פיזיות למות החללים כמו דיסקיות זיהוי, מסמכים אישיים, ממצאים מהשטח, חיילים שהיו עדי ראייה, טביעות אצבע, מרשמי שיניים ועוד – הכל כדי להבין מה עלה בגורלו של כל חייל שנעדר.
הרב עובדיה יוסף זצ"ל מעודד את לוחמי מלחמת יום הכיפורים:
"קטונתי מאד מלדון בדיני ערוה החמורה, ובפרט באיסור אשת איש החמור מאד, ונפשי יודעת מאד גודל האחריות שבדבר, וכבד עליי הדבר מאד מקוצר המשיג ועומק המושג", אמר מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. "באמת שהארכתי יותר מדי בזה, מפני שידעתי דרך קצת חכמי דורנו דרך ישכון אור להסתלק מכל ספק שבעולם, כדי שתעלה בידם הלכה פסוקה וברורה, עד שלא יפול בה דבר מחלקי הסותר".
בתהליך שלקח חודשים ארוכים, הצליח הרב זצ"ל להתיר את כל מאות עגונות חללי צה"ל ממלחמת יום הכיפורים. "אבא זצ"ל התיר מספר כה רב של עגונות", אמר הראשון לציון, הרב יצחק יוסף שליט"א, בנו של הרב עובדיה, "ובסופו של דבר אף אחד מהם לא חזר".
שטחים תמורת שלום?
בשנת 1979, פסק מרן כי מותר למסור לערבים חלקים מארץ ישראל תמורת שלום, ובלבד שמדובר בפיקוח נפש. הנימוק לקביעה זו הוא שפיקוח נפש חשוב יותר ממצוות יישוב הארץ, ועל כן, על הפוליטיקאים להכריע האם מדובר במצב חירום, ואם כן יש היתר למסור שטחים. הפסק החדשני הזה היווה גיבוי הלכתי להסכמי אוסלו שנחתמו בשנות ה-90, ובהם ערים ביהודה ושומרון הועברו לידי שליטת הרשות הפלסטינית.
24 שנים לאחר פסיקתו, הודיע הרב עובדיה בשנת 2003 כי הפסק אינו בתוקף עוד ונימק: "ברצוני להבהיר בעניין יש"ע (יהודה, שומרון, עזה). לא פעם הסברתי מכבר כי פסק ההלכה 'שטחים תמורת שלום' אינו תקף כלל לרגל המצב הנוכחי. אני התכוונתי אך ורק לשלום אמת… אולם עתה, עינינו רואות וכלות כי אדרבה מסירת שטחים מארצנו הקדושה גורמת לסכנת נפשות. לא לשלום כזה ייחלנו ולא לנער הזה התפללנו…".
יהי רצון שזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.
