חוקרי המחקר של בילינסון וכללית, מצאו כי מתוך קבוצת ביקורת שכללה 2.5 מיליון מתחסנים, השיעור לדלקת שריר הלב כתוצאה מהחיסון – זעיר, גם בקבוצה בעלת הסיכון המוגבר ביותר. רק 54 מהנבדקים לקו בדלקת – מספר זעום.
לצד זאת התפרסם מחקר של המרכז הרפואי שיבא, בהובלת פרופ׳ גילי רגב-יוחאי הצליחו לבנות מודל המנבא את רמות הנוגדנים הצפויות בקרב אוכלוסיות שונות כמו גברים, מדוכאי חיסון, צעירים, נשים או בעלי עודף משקל.
המחקר מספק נתונים על כ-5,000 עובדי בריאות שהיו במעקב סרולוגי במשך חצי שנה לאחר מתן המנה השנייה של החיסון נגד קורונה, ומדגים באופן מובהק את דעיכת התגובה החיסונית, ומכאן – את הצורך במנה שלישית. מהממצאים עלה כי במהלך חצי שנה לאחר מתן המנה השנייה של החיסון, נצפתה ירידה מתמשכת משמעותית הן ברמות נוגדני IgG והן ברמות הנוגדנים המנטרלים.
פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, שהובילה את המחקר, מסבירה: "הצלחנו לבנות מודל המציג את הסיכוי של אוכלוסיות שונות להיות עם רמות נוגדנים שונות – למשל, גברים, מבוגרים ומדוכאי חיסון, שהיו להם רמות נוגדנים נמוכות. בהתאם למודל שפיתחנו, נוכל בעתיד לנסות ולהעריך את הסיכויים לתחלואה קשה או קלה בקרב אוכלוסיות שונות, ובהתאם –
לקבוע את אופי הטיפול שיידרש".
מחקר זה, בשילוב עם המחקר הקודם של הקבוצה בשיבא שפורסם בחודש שעבר ב-NEW ENGLAND, שהצביע על קשר בין רמות הנוגדנים והסיכון לתחלואה; יחד עם המחקר שהובילו משרד הבריאות ומכון גרטנר בשיבא, שהצביע על שיעורי תחלואה גבוהים יותר בקרב מי שחלף זמן רב יותר מאז שהתחסן – היווה את הגורם המכריע להחלטת מדינת ישראל להתחיל במתן מנת הדחף (בוסטר).
פרופ' גילי רגב-יוחאי אמרה בנוסף: "לממצאי המחקר יש משמעות רבה במיוחד למדינות העולם שטרם התחילו במתן מנת הדחף או למדינות שבהן חלפה כחצי שנה ממועד מתן המנה השנייה של החיסון. כבר התחלנו בשלב הבא במחקר ואנו עוקבים אחר הדינמיקה של רמות הנוגדנים לאחר מועד מתן מנת הדחף של החיסון. נתונים אלו צפויים להוות חלק בלתי מבוטל בקביעת המשך מדיניות ההתחסנות בעתיד".
