קמפיינים של צדקה עבור עניים, חולים ושאר נזקקים הפכו להיות אחד מהכלים העיקריים של איסוף הצדקה בימינו. בעקבות כתבה בה נטען כי מאחרוי קמפיינים מסוימים עומדים עסקנים שגובים עבור עצמם את רובו של הכסף שנאסף מפרסם הרב שלמה אבינר, מחשובי הרבנים בציונות הדתית, שו"ת בנושא ומסביר כי: "לצערנו אי אפשר לסמוך באופן כללי על ארגוני צדקה – הרבה מהם מזוייפים".
לסיכום, כך נכתב בשו"ת אותו ערך הרב מרדכי ציון, מסביר הרב אבינר כי בכדי לתרום ליעד מסויים: "יש לבדוק 10 פעמים ועוד 10 פעמים".
שאלות ותשובות של הרב שלמה אבינר על ארגוני הצדקה:
יש כתבה חדשה שמגלה שמאחורי הקמפיינים קורעי הלב, – עבור יתומים, אשה חולת כליות, גבר שזקוק לניתוח לב, נכים ואומללים אחרים – מצליחים לגייס מיליונים, ועסקנים, עיתונאים ושדרנים חולבים את עמותות הצדקה ומחלקים ביניהם את השלל. ובמקרה הטוב, פירורים שנותרים הולכים לנזקקים.
לצערנו זה לא דבר חדש. כבר נפסק בגמרא, ברמב"ם והשולחן ערוך (יו"ד רנא י) שאין לתת צדקה לאדם, בלי לבדוק אם באמת זכאי, כי יש רמאים רבים.
לא סומכים על חזקת כשרות?
באופן כללי כן, כאן לא, כי הרמאים מרובים, כמו שלא סומכים על חזקת כשרות לגבי מי שרוצה להיפטר מצבא בטענה שהוא בנה בית, נטע כרם, נשא אשה או ירא ורך לבב, אלא עליו להביא הוכחות.
אבל יש אומללים מסכנים ומעוררים רחמים! האם לדכא את רגש הרחמים?
לרחם על אלו שמנצלים רחמנות הציבור בעזרת תחכום, אין זה רחמים אלא איוולת הבאה על חשבון העניים האמיתיים שמפסידים כסף זה, שהרי אין לנו מקורות כסף אין סופיים. ולכן אין לזוז מדברי השולחן ערוך.
ואם אני נותן לרמאי, בכל זאת קיימתי מצות צדקה?
בגמרא בבא בתרא ט ב מסופר על ירמיהו הנביא שהתפלל על רשעים שייכשלו בבני אדם לא הגונים המבקשים צדקה. לאדם יש שכל, ועליו להשתמש בו ולחקור.
זה נורא! אבל כיצד נדע מי עני אמיתי?
עני שאתה מכיר אישית. וכמובן בני משפחתך קודמים לכולם. ובודאי הוריך קודמים לכולם. בגמרא קידושין כתוב שאם הוריך במצוקה, עליך לפרנס אותם, אפילו אם עקב זה אתה תצטרך לחזר על הפתחים.
ואם איני מכיר אף עני, אז מה אעשה?
פנה לאנשים נאמנים שמכירים עניים, תלמידי חכמים או עובדים סוציאליים, אף על פי שגם אותם מצליחים לפעמים לרמות. סיפרה לי עובדת סוציאלית שהיתה מבצעת ביקורי בית אצל משפחה שרויה בעוני מחריד בצפיפות נוראה בדירת חדר. היא היתה חוזרת בוכה ועמלה לגייס כספים עבורם, עד שגלתה באקראי שהם גרים בדירה מפוארת ורק לביקורי הרווחה או נדבנים הגיעו לאותו חדר רעוע.
אבל אני מבין שבאופן כללי אפשר לסמוך על ארגוני צדקה?
לצערנו לא. הרבה ארגוני צדקה הם מזוייפים ולא קיימים. יום אחד פנו אליי בטלפון שאתמוך בארגון שאוסף תרומת עבור עניים שאין להם כסף לניתוח חמור. השבתי: איני מכיר אותכם. מי תומך בכם? – הרבי מלובביץ! – אם כן, אחתום בעיניים סגורות, רק שלחו לי את מכתב הברכה שלו. כאשר קיבלתי אותו, ראיתי שבחתימתו יש א' אחד מיותר, וכן למעלה כתוב: הריי"ץ כלומר הרבי הקודם בתאריך של השנה. שקרנים גרועים. וכן מעשה בבית התמחוי עבור רעבים שלא היה קיים, וכאשר באו התורמים לביקור, שכרו אולם והזמינו עניים. בסוף, דבר זה התגלה, היתה חקירת משטרה וחילול השם גדול.
אבל אם זה ארגון מוכר, אז אפשר לסמוך עליו?
גם לא, כי אולי המנהלים לוקחים רוב הכסף. היה ארגון מפורסם בו 85% מהכסף הגיע למנהלים. אך ש50% מגיע אין זה נדיר.
גם זו שערוריה. כמה ראוי שיגיע למנהלים?
ראוי לאמץ את החוק במדינת ישראל: מלכ"ר, מוסד ללא כוונת רווח, מוכר כזה וזוכה להטבות, בתנאי שהנהלה וכלליות לא עולות על 12%, כלומר כל המשכורות, שכירות משרדים וכולי מלבד מה שמגיע לעניים.
אבל כיצד לוודא שהכל כשר והגון?
צריך פיקוח. אפילו משה רבנו מסר דין וחשבון בפרשת פקודי, כפי שחז"ל מדגישים, כי יש לקיים והייתם נקיים בעיני אלהים ואדם. ובכלל, חז"ל אמרו שלא יתן אדם מעותיו לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליו תלמיד חכם כרבי חנינא בן תרדיון, שכידוע היה אחד מעשרה הרוגי מלכות (עבודה זרה יז ב. שו"ע יו"ד רמט ח). גם הגרי"י נויבירט ניהל קופת צדקה כמובן בישרות עצומה.
בעצם יש לוודא שלפחות 88% מהכסף מגיע לייעודו?
בתנאי שייעודו ראוי. פעם ביקשו ממני לחתום על קריאות גדולות לתרום להצלת נפשות. כיון שרבנים חשובים היו חתומים, סמכתי עליהם והוספתי את חתימתי. אחר כך נודע לי שזה כולל מתן 10,000$ לכל תלמיד ישיבה שמסכים לא להתגייס לצבא. טלפנתי אליהם, הם אישרו, אז ביקשתי שיורידו חתימתי, אך לא הורידו. שוב טלפנתי, טרקו את הטלפון, ולא הורידו. שלחתי מכתב דרך עורך דין, אז טלפנו אליי בטרוניה: למה אתה שולח מכתב של עו"ד, אתה לא יכול לדבר כמו בן אדם…
אני רואה שזה מסובך…
אכן, יש ארגון מפורסם בימינו, בעל פנקסנות כפולה. מי שנותן המחאה, מקבל קבלה והכל רשום כחוק. מי שנותן מזומן, הכסף הולך לכיס המנהלים. יש שני מנהלי חשבונות, וסיפר לי זאת מנהל החשבונות של החלק החוקי. אמרתי לו שידווח לרשויות. השיב שהוא מפחד שיתנכלו לו כי הם טיפוסים אלימים.
זה מאוד מדכא לדעת שיש כל כך הרבה רמאים…
שמעתי מרבנים גדולים ש90% הם רמאים.
ומה עם תכנית התרמה ברדיו?
גם זו בעיה. חלק גדול של הכסף הנתרם הולך לתחנה. סיפר לי אדם שהתרומות שקיבל דרך שידור לטובת אותה מצוה לא כיסו את התשלום לרדיו.
והתרמה טלפונית?
חלקם הם זיוף. ובאלה שהם אמת, אחוז עצום הולך למתרים טלפונית. יש לתרום ישירות.
בסיכום יש לבדוק…
יש לבדוק 10 פעמים ועוד 10 פעמים. יצר הממון הוא חזק. יש אורבים לכל אסון והופכים אותו לגריפת ממון – אלמנה מסכנה, יתומים, חולים. לצערנו, הם מחכים לאסון, כדי להפיל בפח נשמות תמימות. אוי לנו מה היה לנו. ניזהר ונתאמץ ונזכה לקיים "ובצדקה תכונני".
