ארגון "אל חראסה", המשטרה המקומית הפועלת בכפר קאסם, נוסד לפני 30 שנה במטרה להגן על תושבי הכפר ולמנוע אלימות, סחר בסמים ופשיעה. כיום, "אל חראסה" הוא מיליציה לכל דבר, כפי שתיאר אותו אתמול השר לבטחון פנים, עומר בר לב.
הארגון שפועל תחת חסות העירייה, מתוקצב על ידה ומונחה על ידי אנשי הדת של התנועה האיסלאמית, הפלג הדרומי, עשה כברת דרך ארוכה מאז היה וועדת ביטחון מקומית. וועדת הביטחון, כמו וועדות מקומיות לענייני חינוך, בנייה ורווחה, שפרחו בחסות התנועה האסלאמית בעיקר מאז החלה להשתתף במוסדות השלטון המקומי, היתה בשנת 1996 רק עוד מסגרת מקומית אולם עם תחילת המעורבות של התנ"ס, הפלג הדרומי בענייני השלטון המקומי חלה עלייה בפעילות הארגון שנודע בשמו "אל חראסה".
את עיקר התפתחותה מייחסים בכפר להחלטתו של ראש העירייה, עאדל בדיר, איש התנ"ס, להפיכתו של הארגון למחלקה עירונית לכל דבר ועניין, בשנת 2013. בשנה זו צורפו אנשי הארגון לעיריית כפר קאסם ומאז היא שמתקצבת את פעילותם. גורמים בכפר קאסם אמרו לכלי תקשורת בעניין זה, כי אנשי הארגון שבאים מחוגי התנועה האסלאמית, תמכו בבדיר במסגרת ההתמודדות על העירייה וזה גמל להם כאשר גייס אותם זמן קצר לאחר מכן לעיריית כפר קאסם והעניק להם תקציבים נדיבים.

מאפייני הארגון
מה שהחל ככוח מקומי הפך כעבור שלושים שנה למיליציה של ממש בחסות התנועה האסלאמית ועיריית כפר קאסם ואנשי "אלחראסה" הפכו בהדרגה להיות כוח שיטור משמעותי וכתובת לכל ענייני הסדר הציבורי.
בשנים הראשונות פעלו "השומרים" בעיקר כדי לפתור סכסוכים מקומיים וכמשמרות מוסר וניסו למנוע מבני נוער להידרדר לסמים, אולם ברבות השנים הפכו להיות למשטרה מוניציפאלית לכל דבר ועניין, אף שאין בידיהם סמכות חוקית לכך. בשורת כתבות שפורסמו על הארגון וברשתות החברתיות הם מכונים גם בשם "כוח 17", על שם אחד הכוחות המיוחדים שפעלו ברשות הפלסטינית.
אנשי "אל חראסה" אינם לובשים מדים ואינם חמושים והם מתנדבים לסיורים ולמשמרות בשעות הלילה בעיקר. בדרך כלל מדובר בצעירים, אנשי התנועה האסלאמית של הפלג הדרומי, ומרביתם הם צעירים ובני "נוער המסגדים". ממספר עדויות עולה כי גם עבריינים וצעירים בעלי עבר פלילי, שחזרו בתשובה במסגרת פעילותה של התנועה האיסלאמית, הצטרפו לארגון המקומי.
יוזמת התנועה האסלאמית
הארגון נחשב לאחד המיזמים הבולטים בכפר קאסם מטעם התנועה האיסלאמית הדרומית. ראשי ציבור ואנשי התנועה, בהם אברהים צרצור, עאדל בדיר, עבד חכים חג' יחיא, זיאד עמר, ספוואת פריג', מניר בדיר וחמדאללה טהא, מזוהים כולם כמי שאחראים על הכוונתה של ה"חראסה".
בכנס שנערך בכפר קאסם בהשתתפות ראשי החמולות, ראשי הציבור הבדואי, נציגי העירייה, אנשי דת ובכירי התנועה האיסלאמית ואשר נועד לתאם את המשך פעילותו של ארגון השמירה, בלט מאוד הקשר בין התנועה האסלאמית לבין הארגון המקומי ונראה כי וועדה של אנשי דת וראשי ציבור בכפר קאסם, היא שמנחה מזה מספר שנים את פעילות ה"חראסה".

בשנת 2014 בעקבות מותו של אחמד בדיר, איש ה"חראסה" שנורה למוות בידי עבריינים, אמר ספואת פריג', ראש התנועה בכפר, "אנו שהקמנו את החראסה לטובת רווחת הציבור שלנו". בדיר הנרצח תואר כ"אחד מחלוצי המסגדים מאנשי התנועה האסלאמית".
בכנס שנועד לדון בפרוייקט השמירה, כלשון הדוברים, קרא מוניר בדיר, סגן ראש התנועה בכפר לבני הנוער המוסלמים להתגייס לשורות הארגון.
שיח' עבד סמיח טהא, ממייסדי החברה ומנהלה כיום, הוא בעצמו איש התנועה האיסלאמית של הפלג הדרומי וכמוהו ראש העיר שאף נתמך בבחירות על ידי התנועה. שיח' עבד אל סמיח טהא נעצר בעקבות אירועים אלימים שפרצו נגד משטרת ישראל בכפר. עם שחרורו קיבלו את פניו הח"כים לשעבר, אברהים צרצור ועבד חכים חג' יחיא, שניהם אנשי התנ"ס הדרומית.
בכפר קאסם קיימת התנגדות לפעילות ארגון השמירה
מזה מספר שנים מעורבים ה"חראסה" באירועים אלימים מול גורמי פשיעה ומשפחות הפשע במגזר הערבי, בעיקר משום שאלו אינם רואים בעין יפה את פעילות העירייה ומאמציה למנוע את הסחר בסמים ואת תופעת הפרוטקשן, "ח'וא", בלשון המקומית. אחדים מאנשי ה"חראסה" נהרגו כתוצאה מתקריות ירי, אחד מהם תואר כאחד "מחלוצי נוער המסגדים".
משום כך וגם בשל הגוון הפוליטי דתי של הארגון ואשר לדעת רבים נועד לשרת את התנועה האיסלאמית מהבחינה הפוליטית, רבים בכפר יוצאים נגד הארגון.
לא כולם בכפר קאסם תומכים בארגון השמירה שמזוהה עם התנועה האסלאמית. בכפר אומרים כי בשנת 2017 נהרגו שישה מתושבי המקום בשל הסכסוכים האלימים בהם מעורבים "השומרים" ותושבים רבים יוצאים נגד ראש העיר, עורך הדין עאדל בדיר, המזוהה עם התנועה בעצמו וטוענים נגדו כי במהלך הקדנציה שלו נהרגו חמישה עשר מתושבי הכפר. אלו מוסיפים כי מאז שהחל הארגון לפעול, עלתה רמת הפשיעה ומולם טוענים "השומרים" כי הצליחו להפחית את הפשיעה בכ-70%.
אלימות מול משטרה
בשורת כתבות שנערכו על הארגון בשנים האחרונות הוא מכונה בתואר "הכוח האיסלאמי" שהוקם במקומה של משטרת ישראל. אתמול, בעקבות תקיפה חמורה של שוטרים בידי חברי "אל חראסה", אמר השר לבטחון פנים, עומר בר לב, כי מדובר במיליציה שיש לפעול נגדה, אולם לא היתה זו הפעם הראשונה בה הותקפו שוטרים ע"י הארגון האלים.
במהלך האירועים האלימים שכוונו נגד תחנת המשטרה שהוקמה במקום, נשרפו ג׳יפים של משטרת ישראל ומספר שוטרים נפצעו. אנשי הארגון שנעצרו, הואשמו בקשירת קשר לביצוע עבירה ובירי. בכפר טענו כי משטרת ישראל מנסה לפגוע במאבק המקומי בפשיעה בהיותה שותפה לתופעת הרצח בחברה הערבית.
אנשי התנועה האסלאמית, אנשי דת מקומיים, ראשי ציבור וכן בכירים בעיריית כפר קאסם יוצאים בשנים האחרונות נגד מאמציה של משטרת ישראל לפרק את הארגון ובעיקר מאז האירועים האלימים השנת 2017, שהחלו לאחר שצעיר מקומי, מחמד טהא, נהרג מאש שומר במתקן המשטרתי בכפר.

ראש עיריית כפר קאסם אמר בעקבות האירועים כי משטרת ישראל מפריעה לפעילות הארגון במקום שתילחם בפשיעה במגזר הערבי. בעקבות העימותים האלימים בשנת 2017 זכה הארגון לתמיכתה של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל שהכריזה על שביתה בכפר קאסם ואף דרשה את פיטוריהם של מפכ"ל המשטרה ושל מפקד התחנה המקומית. גם הרשימה המשותפת הצטרפה לתמיכה ב"שומרים" ולביקורת נגד משטרת ישראל.
אנשי התנועה האיסלאמית תומכים בארגון השמירה המקומי, בהיעדר אופציה אחרת אף שמשטרת ישראל הקימה תחנת משטרה במקום, אולם, מנגד, תושבים רבים טוענים כי יש לבטל את הארגון או להכפיף אותו למשטרת ישראל, להטיל עליו פיקוח ולהסדיר את פעילותו. בכפר קאסם אומרים כי דווקא מאז הוקמה התחנה של משטרת ישראל בכפר עלה מאוד היקף האלימות בין אנשי הארגון העירוני.
בכנס שאירח חבר הכנסת והשר כיום עיסאוי פריג׳, בשנת 2017 בביתו על הדשא, ואשר עסק בפעילות הארגון השנוי במחלוקת, אמר אחד מאנשי התנועה כי ישנן תופעות פליליות ואף מעורבות של נשק בלתי חוקי בפעילות ה"חראסה" אך הדגיש כי בכל זאת, מדובר בארגון בעל חשיבות רבה מאוד לציבור. בכנס ראשי הכפר כבר הודו אחדים מאנשי התנועה כי ישנם מקרים חריגים בפעילות השומרים.

אחדים מהדוברים יצאו נגד פעילות הארגון וקראו להכפיף אותו למשטרה אולם דבריהם הופרעו ע"י המארח, עיסאוי פריג'. בהתייחסו לשאלתנו בעניין אמר פריג' "לאחר אירועי רצח ואלימות קשים בעיר, מתקיימות התכנסויות שמטרתן עיסוק בדרכי ההתמודדות עם סוגיית האלימות. זו היתה גם מהות האירוע המדובר" והוסיף "אין ספק שראוי שכל פעילות אבטחה תיעשה בתיאום ובשיתוף המשטרה ולשר אין כל מעורבות בפעילות הארגון".
אנשי "אל חראסה" מעורבים כבר מספר שנים באירועי אלימות וכבר רשמו שורת עימותים גם מול גורמים עברייניים בכפר קאסם ואף מחוצה לו.
באוגוסט 2017 אירעה תקרית ירי, אחת מני רבות, בין אלמונים לבין אנשי הארגון, במהלכו נפגעו מספר תלמידות בית הספר המקומי. גם תקרית ירי זו מיוחסת למתיחות שבין ה"חראסה" למשפחות הפשע. עוד קודם לכן, ב 2015 אירע עימות אלים, כאשר תושבי הכפר הזעיקו את אנשי ה"חראסה" כדי לסלק מספר ישראלים דתיים, "מתנחלים", שהגיעו לבלות בפארק אפק הסמוך ונכנסו לכפר קאסם.
