אפתח בסיפור ששמעתי השבוע: "כשהייתי קטנה תמיד שאלתי את עצמי מה אני אהיה כשאהיה גדולה. השאלה הזו ניקרה לי בראש בעיקר כי ראיתי את אחי הגדול והמוכשר יודע בדיוק מה הוא רוצה להיות- טייס, רופא, מהנדס בניין. המופלא הוא שהוא גם ממש חותר להגשים את עצמו. לא יושב ושוקט אלא באמת עושה. בגיל 22 הוא הצליח למצוא מישהו שישקיע בסטארט אפ שלו. גדול! כשראיתי את עצמי מולו זה שם אותי תמיד במין מקום קטן ולא יודעת".
"נו, אז מה איתו היום? הוא עושה את מה שהוא חלם?", שאלתי בסקרנות. "לא. הוא נפטר יומיים אחרי שהוא מצא משקיע".
כן, סיפור מבאס למדיי. אבל יש לו מוסר השכל גדול מאד – אל תתקעו את החיים שלכם רק כי אתם לא יודעים! כי מי יודע מה יהיה מחר.
ולא, זה לא אומר שאתם לא גדולים כבר עכשיו. זה רק אומר שיש לכם רצון "למצוא את האות שלכם בתורה", כמו שאמרה לי בשבוע שעבר מישהי יקרה שעשתה איתי שיחה. היה לה חשוב לדעת מה היא יכולה לעשות עם כל הכישרונות המעולים שלה.
זו באמת שאלה גדולה.
גם אני שאלתי את השאלה הזו השבוע, ויש לי הרגשה שכולנו שאלנו את השאלה הזו השבוע אחרי חודשיים של קיץ ועוד חודש של חגים שבתוכם הרבה חשבון נפש.
אז מה כן עושים? איך מגלים מה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים?
האמת, פשוט משחררים. לא מנסים לגלות מה יהיה בעתיד. מנסים להבין מה אנחנו רוצים מעצמנו כבר עכשיו. קצת יותר מרגיע לחשוב ככה. מאפשר אנחת רווחה. זה פתאום כבר יותר פשוט לחשוב על הזמן הקרוב. על עכשיו. לחשוב מה הצעד הבא שלנו. יש לזה עקרון מאד חשוב.
כשאנחנו חושבים על משהו גדול, לרוב, אנחנו נרתעים ובסופו של דבר לא עושים כלום. למה? כי זה גדול והדרך ארוכה ויש עוד המון שלבים עד שנגיע לשם. עזבו עזבו. אנחנו מוותרים.
אבל כשאנחנו חושבים על הצעד הבא שלנו, אפילו צעד קטנצ'יק, משהו שלוקח פחות מ-5 דקות – זה נגיש, זה אפשרי והאמת, שזה נותן מוטיבציה לעשות עוד. כי כשאנחנו רואים הצלחה קטנה אז אנחנו רוצים לקצור עוד הצלחות.
חודש טוב ובשורות טובות!
בתיה לוחי היא מכוונת לעסק רווחי ומשמעותי ומנחת סדנאות – מנהלת קבוצת הפייסבוק "עולות לרמה הבאה"
