כל מי שחיכה לקצת אקשן בשיעורי ההיסטוריה בבית הספר, בוודאי זוכר את פעילותה של תנועת המרי העברי. היום, כ"ד בתשרי, לפני 76 שנה קם הארגון, שתחתו התקבצו המחתרות העבריות בארץ ישראל – האצ"ל (ארגון צבאי לוחם), ההגנה, ולח"י (לוחמי חירות ישראל).
נחזור אחורה בזמן לאוקטובר 1945: מלחמת העולם השנייה הסתיימה לפני כחודש, המנדט הבריטי שולט בארץ ישראל, וקיים צורך גדול מאי פעם להקים מדינה יהודית. אם כך, חשבו מנהיגי המרד, יש לגרום לבריטים לעזוב את ישראל ולהביא לסיום המנדט, במיוחד כשהממשל דבק בגזרות 'הספר הלבן' שהגבילו קשות את היישוב היהודי בארץ. שר החוץ הבריטי דאז, ארנסט בווין, אפילו הודה בפה מלא על האינטרס לתמוך בערביי ארץ ישראל, ואמר כי אין כל קשר בין ניצולי השואה לבין אדמת ציון.
לכן, החליטו מנהיגי ארגוני המחתרות להניח את חילוקי הדעות בצד, ולהתאחד למען המטרה המשותפת. הנהגת תנועה המרי העברי כללה שני נציגים מההגנה, נציג מלח"י, ונציג מהאצ"ל שלימים יהפוך לראש ממשלת ישראל השישי – מנחם בגין.
כדי לתאם את פעולות התנועה, הוקמה ועדה אזרחית ששמה 'ועדת X', ובה היו שישה חברים מזרמים פוליטיים שונים. אחד מהם הוא מי שיהפוך לראש הממשלה השלישי – לוי אשכול ממפלגת מפא"י. בפני ועדת X הובאו תכניות הפעולה של תנועה באופן מעומעם וכללי, ככל הנראה כדי לצמצם נזקים שעלולים להביא לחשיפת ונפילת התכניות.
מפיצוץ הגשרים והרכבות לפיצוץ הארגון
שחרור 200 מעפילים (!) ממחנה המעצר בעתלית, פיצוץ מסילות ברזל ותחנת רכבת ב'ליל הרכבות', פיצוץ מטוסים בריטיים, ו'ליל הגשרים' שבו תנועת המרי פוצצה אחד עשר גשרים ברחבי הארץ היו רק חלק מפעולותיו של הארגון, ששם לעצמו למטרה לנקום בבריטים ולהבריח אותם מכאן.
בעקבות כל אלו, הנחית השלטון הבריטי על היישוב היהודי את 'השבת השחורה' – כינוי ליום השבת שבו הגיבו הבריטים על המכות הקשות שחטפו. הממשל החליט להטיל עוצר על ערים, קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים בכל בית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו.
חושבים ש'השבת השחורה' הפילה את רוחם של אנשי המרד? ובכן, התשובה היא שלא. הם חזרו לפיצוץ נוסף, שהיה פעילותה האחרונה של תנועת המרי העברי – פיצוץ מלון 'המלך דוד', בו התמקמה המפקדה הצבאית של שלטון המנדט הבריטי. הזעזוע מהפיצוץ היה גדול, שכן הוא הביא למותם של 90 אנשים ו-45 פצועים, שחלקם חפים מפשע.
אחריו לא היה מקום לספק, ונשיא ההסתדרות הציונית, חיים ויצמן ז"ל, החליט יחד עם הסוכנות היהודית למנוע התקפות נוספות של הארגון. ההגנה קיבלה את ההחלטה (אם כי לא הפסיקה להיאבק לחלוטין), ותנועות האצ"ל ולח"י התנגדו בתוקף. כך פורקה תנועת המרי העברי, וכל ארגון המשיך לדרכו. את סוף הסיפור כולנו יודעים, כשבקום המדינה כולן התמסדו תחת קורת גג אחת – צבא ההגנה לישראל.
