נשיא המדינה יצחק הרצוג חתם על הקלה בעונשה של עו"ד גילה נפתלין, שהורשעה בשורת עבירות בהתאם להודאתה – בהם זיוף צוואה, קבלת דבר במרמה ועוד.
לצד חתימתו של הרצוג לא מתנוססת חתימתו של שר המשפטים גדעון סער כמקובל, אלא חתימתה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. הממשלה הסמיכה את שאשא ביטון לחתום על חנינות במקרים בהם סער לא יכול, כגון ניגוד עניינים.
במקרה הנוכחי, סער לא היה זה שחתם על החנינה בשל זהות אחיה של נפתלין, רב הכותל שמואל רבינוביץ' אשר חיתן את סער. מחשש למראית עין של ניגוד עניינים, סער בחר להעביר את הטיפול בתיק לידי שאשא ביטון.
לאחר שנפתלין קיבלה את ההקלה בעונש, עורכת דינה רותם טובול המשיכה אל התחנה הבאה ופנתה אל ועדת השחרורים בבקשה לקצר בשליש את עונשה של נפתלין ולשחררה מהכלא.
נציגת היועמ"ש מנדלבליט, עו"ד טל פילברג, התנגדה נחרצות לשחרורה של נפתלין וטענה כי הנשיא בחר לקצר את עונשה של נפתלין בצורה כזאת שהיא לא תשתחרר באופן מיידי, אלא תגיע לפני ועדת השחרורים.
מכיוון שנפתלין ביצעה עבירות מרמה קשות ומכוערות, כדברי פילברג, והיא לא סיימה את הטיפול הייעודי שלה לעבירות המרמה אותן ביצעה. פילברג ציינה כי לעמדת היועמ"ש נפתלין הייתה צריכה לסיים את הטיפול קודם לשחרורה, ואף הציגה תסקיר לפיו נפתלין לא הפנימה באופן מלא את העבירות אותן ביצעה.
עם זאת, לאחר ההקלה בעונש שהעניק הנשיא הרצוג וחתמה עליה השרה שאשא ביטון, ועדת השחרורים החליטה לשחרר את נפתלין ממאסר.
