כמעט חודש עבר מאז נפילתו של סמ"ר בראל חדריה שמואלי הי"ד, ומלבד הכאב הגדול שלא מרפה – משפחתו מבקשת תשובות. בפוסט מלא בגעגוע, מספרת הילה רחימי, אחותו של בראל, על חוסר השינה בלילות, הכמיהה לחיבוק אחרון ממנו, ובעיקר – על הרצון להבין מה קרה שם.
כך כתבה:
"אהוב יקר שלי. כבר כמעט חודש שאני לא שומעת את הקול שלך. כמעט חודש שאנחנו בלעדייך, בלעדי הצחוק שלך, בלעדי החיבוק שלך. בראל, אני מתגעגעת אליך כל כך. אני מתגעגעת לחיבוק שלך, החיבוק שנתן לי להרגיש שאני בטוחה. הלוואי ויכולתי לקבל את החיבוק הזה עוד פעם אחת. הייתי אומרת לך שאני אוהבת אותך הכי בעולם וגאה בך אחי היקר".
"כבר כמעט חודש שאנחנו לא מצליחים לישון, הלילות הכי גרועים, השקט מסביב מעלה את דמותך והחוסר וודאות של מה קורה איתך מדיר שינה והדאגות מציפות את כל הבית. כבר כמעט חודש שאנחנו מחכים לתחקיר, משוועים לתשובות. אף אחד לא עונה לנו בראל".
"אתה לא חושב שמגיע לנו לדעת? שמגיע לנו לקבל את האמת? בראל, הלוחמים שלחמו לצידך מספרים לנו שהיה צפוי שאסון יקרה ושהיו כל כך הרבה מחדלים, וההתנהלות השערורייתית הזו בשטח נמשכה כל כך הרבה זמן ובדרך נס אף אחד לא נפגע מלבד היום הארור הזה. בראל אתה מכיר אותנו, גם אתה היית כמונו, תמיד התעקשת לדעת את האמת. גם אנחנו רוצים".
"ביקשנו מהצבא ועדת חקירה חיצונית אך נתקלנו באין מענה. אנחנו מבקשים ועדת חקירה אבל עבר חודש ועדיין לא נותנים לנו. שאלנו שאלות קשות ודרשנו תשובות להן – ועדיין לא קיבלנו. היום בערב מתפרסמת כתבה לגבי אותו יום נורא. כל פרומו וכל כתבה עושים לנו דפיקות לב ומחזירים אותנו ליום המקולל ההוא. כל המידע שאספנו עד כה הוא מהתקשורת והאמן לי הכתבות והפרשנויות קשות מנשוא".
"אתה לא חושב שמגיע לנו, למשפחה שלך לדעת את כל מה שקרה שם? אתה היית מספר לי, אתה היית נותן לנו כוחות אבל אתה לא כאן. אמא ואבא שלך השתנו, העיניים של אמא כבויות, היא כבר לא צוחקת וגם לא אבא שלך. אודי חולם עלייך בלילה, הוא חלם שאתה נכנס בדלת וכשהוא קם הוא התעורר לתוך חלום בלהות. אתה בטח שואל על אגם. אגם מתגעגעת אליך, היא לא מורידה מעליה את השרשרת שנתת לה. ואני, בראל, הלב שלי נשבר".
"לא מצאנו את הדרך לנסות להתגבר. אם היית, אני בטוחה שהייתה לך תוכנית פעולה. לנו אין! הדבר היחיד שאנחנו רוצים הוא לקבל תשובות מלאות מה היה שם באמת. אני חושבת שזאת זכותנו כי אתה היית שלנו. אני מתגעגעת אליך בראל, מתגעגעת כל כך".
