חבר קבינט חצוף במיוחד החליט שהיום זה הזמן המתאים ביותר למצוא ולהכפיש אשמה תורנית חדשה בכשלון מדיניות הממשלה נגד הקורונה – ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד״ר שרון אלרעי פרייס.
לכן, אותו שר בכיר אמר לירון אברהם היום, בעילום שם כמובן, שהדוקטור ״התמכרה לנבואות זעם, חצתה כל גבול, נהנית מתשומת הלב של התקשורת ומפזרת פחד ותבהלה באולפנים״. ואלו רק חלק מהדברים.
נתחיל מהעובדות- ד״ר אלרעי פרייס אמרה מספר פעמים בקולה שההגבלות אותן היא (יחד עם כל גורמי המקצוע) מבקשת להחיל, בעיקר בכל הקשור להגבלת התקהלויות, פשוט לא מתקבלות על ידי הממשלה. מתנפנפות. ולא רק זאת – השבוע פרסמנו שקבינט הקורונה בוחר שלא להתכנס ולדון בנושא – פשוט להימנע ממנו.
ולדבר השני, ה-״התמכרות לתקשורת וזריעת הפחד והתבהלה באולפנים״. הצגת הנתונים העדכניים באולפנים אכן מבהילה את הציבור. מן הראוי שאותו השר יחשוב האם התבהלה והנתונים נובעים מהמדיניות הקלוקלת שהוא וממשלתו מנהיגים, או מבחירתה הלגיטימית של ד״ר פרייס לבוא (כמעט) כל ערב ולתווך לציבור את המציאות בפנים.
אפשר להמשיך ולפרק את טענות חבר הקבינט לגורמים, אך לא כאן הנקודה. המסר המרכזי אותו יש להעביר, הוא שאנחנו רואים בתקופה האחרונה עליית מדרגה בכל הקשור להתבטאויות חברי קואליציה כאלו ואחרים נגד הדרגים המקצועיים – שרק רוצים לדון ולהחליט החלטות על בסיס הידע שלהם, במקום על בסיס הפופוליזם שלפיו הממשלה מתנהלת.
ד״ר אלרעי פרייס בחרה להכנס לתפקיד הלא נוח שבו היא משמשת בעיצומה של מגיפה כי היא האמינה שהידע המקצועי שלה יכול לעזור לנו. היא יכלה להרוויח יותר, לעבוד קשה פחות – אבל לא. היא כאן, הציבור סומך עליה, והיא מצליחה.
מן הראוי שאותו שר יפנה את הביקורת לממשלה בה הוא חבר, כן, זו שמקבלת את ההחלטות, ולא לגורמת המקצועיות שמרימה דגלים אדומים לאורך כל המסלול ההרסני בו הממשלה נוסעת.
