ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון כינסו היום (ד') דיון מיוחד יחד עם גורמי המקצוע ממשרד החינוך, שעסק בחזרה לספסלי הלימודים לאחר חופשת החגים. במהלך הדיון אמר ראש הממשלה אמירות כדוגמת "יש ליצור מתווה פשוט ובהיר", או "יש לאפשר למידה רציפה- כדי שלא נגדל פה דור של זומבים".
אותן אמירות היו הגיונית אם הן היו נאמרות באמצע אוגוסט. במסגרת דיון היערכות כזה או אחר לקראת פתיחת שנת הלימודים. אבל לא כך המצב – שנת הלימודים נפתחה בלי אף דיון רציני או הגדרת נהלים שמתכתבים עם הגיון בריאותי כלשהוא, והתוצאות נראו בשטח – מכות בידודים בלתי נגמרות, הדבקות של ילדים וסבים בחגים ותחושת תסכול גדולה.

בניגוד לפתיחת העסקים וההגבלות המועטות על המשק שעוד יש להן הסבר כלשהוא, בכל הנוגע לשנת הלימודים מרחפת עננה כבדה של הכחשת קורונה וחוסר ברצף אחיד של נהלים מקצועיים ברורים. ואל תקראו לששת ההנחיות שפורסמו באוגוסט "מתווה". שש הנחיות שכללו מבצעים שנכשלו בצורה מפוארת כמו הבדיקות הסרולוגיות, נאמני הקורונה ומבצע האנטיגן – זה לא מתווה.
אז כעת, לאחר 22 ימי לימודים וחגים, התכבדו השרים והגורמים המקצועיים והתיישבו לדון בפתיחת שנת הלימודים "האמיתית" – זו שתתחיל אחרי סוכות.
אז מהן הבשורות מהישיבה?

הבידודים צפויים להימשך. ראש הממשלה ושרת החינוך רואים ברצף הלימודי "הישג", גם כשהוא נטול כל רצף. מדיניות הבידודים לא תשתנה – והורים ימשיכו לבטל ימי עבודה כדי להשגיח על ילדיהם המבודדים. מלבד בדיקות האנטיגן – לא יהיה צעד קונקרטי נוסף שימנע התפשטות תחלואה במוסדות החינוך.
ומה לא יקרה? מספר התלמידים הממוצע בכיתה לא יקטן. לא תהיה שאיפה לעבור ללמידה בחוץ. אף מילה לא נזרקה בנוגע למערכות אוורור חדשות בכיתות. הטלת אחריות על המורים והגננות – לא בא בחשבון.
ונותר לנו רק לקוות שכל הורה והורה ייקח אחריות, יבין מהן השלכות שליחת הילדים לבתי הספר – ויתפלל.
