באלו מקרים כדאי לנכה צה"ל להיעזר בעו"ד מול משרד הביטחון?

בישראל יש כבר למעלה מ-100,000 נכי צה"ל, ולמרבה הצער לנוכח הצורך בצבא ומאפייני השירות בו מספרם רק הולך וגדל. המדינה, באמצעות משרד הביטחון, וליתר דיוק באמצעות אגף השיקום שבו, מקדישה משאבים רבים לסיוע ולתמיכה בכל מי שהפך או הפכה לנכה בעקבות השירות. תקציב אגף השיקום הוא למעלה מ-5 מיליארד ש"ח, כשמתוך הסכום הזה כ-3.5 מיליארד ש"ח שייכים לאגף שיקום נכים. למרות זאת ישנם לא מעט מקרים שבהם נכי צה"ל לא מקבלים את מלוא העזרה שהם זקוקים לה – ורק התערבות של עורך דין (או עורכת דין, כמובן) עם ניסיון ספציפי מאפשרת להם להשתקם באופן מיטבי.

ייצוג בוועדה רפואית

הדרך למיצוי הזכויות של נכה צה"ל עוברת בוועדה רפואית של משרד הביטחון. בכל ועדה שכזו יושב רופא אחד שמוסמך לבחון את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לבצע בדיקה ולקבוע האם האדם הוא אכן נכה צה"ל. אם התשובה חיובית, יקבע אותו רופא גם את סוג הנכות (זמנית / לצמיתות) ואת שיעור הנכות.

החוק מאפשר לכל מי שנדרש או נדרשת להתייצב בפני ועדה רפואית שכזו להגיע עם עורך דין. באופן טבעי רצוי לבחור עו"ד מנוסה בתביעות מול משרד הביטחון – הניסיון הוא מפתח קריטי בגלל האופי הייחודי של הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון ולנוכח החשיבות העצומה של הצגת המקרה באופן המשכנע ביותר כך שתתקבל החלטה שמאפשרת שיקום אמיתי.

ערעורים בפני ועדה רפואית עליונה

בקומה גבוהה יותר בהיררכיה של אגף השיקום במשרד הביטחון נמצאות הוועדות הרפואיות העליונות. בוועדה מסוג זה כבר יושבים 3 רופאים, והיא דנה בערעורים על החלטות הוועדה הרפואית ה"רגילה".

חשוב לציין שישנם לא מעט מקרים שבהם הקשר בין השירות הצבאי לפגיעה באדם הוא לא מובן מאליו. לדוגמה, תסמונת מעי רגיז עקב שירות בקבע, תסמונת התשישות הכרונית (CFS) שנגרמה בגלל תנאי השירות, נזקים כתוצאה מ-PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית) ועוד. במקרים אלה מתחדד הצורך בעזרה של עו"ד עם ניסיון רחב היקף ויכולות אישיות גבוהות כמו למשל עוה"ד אימבר גולן פרטוש.

ניהול משפט מול אגף השיקום בבית המשפט המחוזי

אגף השיקום מציג מצד אחד מחויבות אמיתית לסיוע לנכי צה"ל, ומצד שני כמו כל גוף גדול הוא עלול להתנהל באטימות ובנוקשות. כשגם ועדה רפואית עליונה לא מעניקה לאדם את אחוזי הנכות שלהם הוא זכאי, ניתן לפנות לעזרת בית המשפט המחוזי.

במקרים אלה עורך הדין או עורכת הדין נדרשים גם לניסיון בתחום שנקרא ליטיגציה – הופעה בבתי משפט. חשוב להדגיש כי הזכות לתבוע את אגף השיקום ואף להגיע לבית משפט אזרחי מוקנית הן לחיילים בסדיר והן לאנשי קבע ולחיילי מילואים, ולמעשה גם למי שהיו בחופשה מאושרת מצה"ל בזמן הפגיעה. כל אירוע שגרם לפגיעה מהווה עילה לתביעה, כולל תנאי שירות ורשלנות בטיפול רפואי בצבא, וכמו כן משרד הביטחון מחויב להכיר גם בנכות נפשית ולא "רק" בנכות פיזית.

החמרת מצב

מצב מורכב נוסף שבו כדאי להסתייע בשירותיהם של עורכי דין שמכירים היטב את החוקים הרלוונטיים ולא פחות חשוב גם את נהלי אגף השיקום הוא כשהמצוקה הרפואית מחמירה.

הקושי העיקרי במקרים אלה הוא להוכיח כי ההחמרה במצב היא אכן תוצאה של הפגיעה המקורית שנגרמה במהלך השירות הצבאי.

רשלנות

חייל (סדיר / מילואים / קבע) שנפגע עקב רשלנות רשאי להגיש גם תביעת נזיקין כנגד משרד הביטחון. הפיצוי עשוי לכלול מגוון רחב של סעיפים ובהם סבל, כאב, הפסדי שכר כולל בעתיד, הוצאות בגין טיפולים רפואיים וקבלת עזרת צד ג' ועוד. האתגר המרכזי של עו"ד משרד הביטחון בתביעות אלה הוא להוכיח שאכן התרחשה רשלנות, ושישנה זיקה ברורה בין אותה רשלנות (במעשה או במחדל) לבין הפגיעה והנזק שנגרמו לחייל.