הסיני שאכל את העטלף, או הפנגולין, ואולי בכלל היה זה בעל חיים אחר, מן הסתם לא שיער שהוא יחולל מגפה עולמית ויטלטל גופים רבי עוצמה – אבל בעידן הגלובליזציה, גם חברות ותיקות וגדולות עלולות לשלם מחיר יקר מאוד עקב הקורונה. אחת מהן היא אל על, חברת התעופה הלאומית של ישראל שנוסדה 3 חודשים לאחר קום המדינה, וכעת ישנו סימן שאלה מהותי לגבי המשך הפעילות שלה.
שותפות במבצעים לאומיים – ומצד שני חברה פרטית
אל על היא כמובן לא חברת התעופה היחידה שחווה קשיים משמעותיים מאז פרוץ משבר הקורונה. כך למשל במאי 2020 אוויאנקה הולדינגס, חברת תעופה דרום אמריקאית שפעלה ברציפות מאז 1919 הגישה בקשה לפשיטת רגל, גם תאי איירווייז הייתה קרובה לפשיטת רגל, חברות קטנות נפלטו מהשוק וגם חברות תעופה מובילות נאלצו לצמצם את מצבת כוח האדם שלהן באופן משמעותי כדי לשרוד.
במקרה של אל על, אחת המורכבויות העיקריות היא שמצד אחד מדובר בחברה פרטית ומצד שני ישנה גם רגישות לאומית. לאחר שהייתה בבעלות הממשלה במשך עשרות שנים, וגם לקחה חלק מרכזי במבצעים לאומיים ובהם מבצע עזרא ונחמיה, מבצע מרבד הקסמים, מבצע שלמה ועוד, היא הופרטה ב-2005 וכיום רק 13% מהמניות שלה נמצאות בידי הממשלה. יחד עם זאת למדינת ישראל ישנו אינטרס מובהק לקיום חברת תעופה ישראלית, כדי שבשעת הצורך לא נהיה תלויים בחברות תעופה זרות.
סיוע ממשלתי לחברות תעופה בכל רחבי העולם
במאי 2020 קיבלה אל על מהמדינה 210 מיליון דולר, אולם הסכום לא הספיק כדי לייצב את החברה וגם בקיץ 2021 היא זקוקה לתמיכה משמעותית על-מנת לא לקרוס. בהקשר זה חשוב לציין כי מדינות רבות אחרות העבירו סכומי כסף גבוהים לחברות התעופה: כך למשל הממשל בארה"ב סייע לתעשיית התעופה האמריקאית בכ-74 מיליארד דולר (!), הממשלה בגרמניה שילמה 9 מיליארד דולר עבור 20% מהמניות של לופטהנזה, ריינאייר קיבלה הלוואה של 730 מיליון דולר מממשלת בריטניה, וממשלות צרפת, שוודיה ופורטוגל רכשו חלקים מחברות התעופה אייר פראנס SAS ו-TAP כדי לאפשר להן להמשיך לפעול.
המחלוקת בין משרד האוצר לבעלי אל על היא על מידת המחויבות של הבעלים להצלת החברה. בפרט טוענים במשרד האוצר כי אלי רוזנברג, שרכש 40% ממניות חברת התעופה הישראלית בתחילת משבר הקורונה, התחייב להזרים אליה 43 מיליון דולר בתמורה לאותם 210 מיליון דולר של המדינה – ולא עשה זאת.
הפסדים כבדים עוד לפני הקורונה
מאז שנרכשה ע"י אלי רוזנברג, צנחה מניית אל על בכ-40% – כך שלאלי רוזנברג נגרמו הפסדים של כ-200 מיליון דולר וזאת תוך שנה אחת בלבד. חשוב להדגיש כי עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, מצבה של אל על היה בעייתי: דוחות 2019 הצביעו על הפסדים של כ-60 מיליון דולר ולמעשה נרשמה לחברה אזהרה עסק חי, כלומר חשש ממשי ליכולת של חברת התעופה לעמוד בהתחייבויות שלה.
נכון לקיץ 2021 עומד סך ההתחייבויות של החברה על 3.4 מיליארד דולר, כשליש מתוכן לבנקים. בהון העצמי ישנו גירעון של למעלה מ-300 מיליון דולר, ובנוסף ישנם גם קונפליקטים בין ועד העובדים לבין ההנהלה עקב החשש של העובדים מפיטורים רבים (בנוסף לאלה שכבר בוצעו בתחילת משבר הקורונה).
המאבקים בין הממשלה לבעלים ובין העובדים להנהלה בתוספת המשך אי הוודאות בעולם התעופה לנוכח הווריאנטים החדשים של הקורונה מציבים סימן שאלה משמעותי לגבי היכולת של אל על להתאושש מהמשבר. בהתאם ההמלצה היא להמשיך לעקוב ולקרוא חדשות וידיעות נוספות על אל על כדי להתעדכן.
