על פריט אחד באוסף יד יצחק בן צבי נכתב: 'עבודת יום הכפורים תרל"א במחנה אשר על פני מעץ'. המטפחת נתרמה לזכר אחד המשתתפים באותה תפילה מיוחדת, שנערכה בשדה הקרב בימי מלחמת פרוסיה צרפת. בהקדשה נכתב שכל משתתף באותו אירוע קיבל מטפחת זהה.
מדובר על ציור על גבי מטפחת אדומה אשר מראה מאות חיילים גרמנים בשדה, לבושי מדים וקסדות שמייצגים מגוון יחידות ודרגות. יש כמה חיילים שעטופים בטליתות, אחרים קוראים ממחזור תפילה קטן שהודפס כ"ספר כיס" לחיילים.
באמצע השדה יש תל קטן עם 2 טורי מדרגות שמוליכים אל מה שנראה כמו בימת בית-כנסת מאולתר שם יש ארון קודש מקרשים ומעליו דמות לוחות הברית; על הפרוכת נראים מגן דוד והאותיות כ' ו-ת' (כתר תורה). יש גם נר תמיד, במה קטנה וזוג נרות- פמוטים. ברקע נראית העיירה 'מץ' ויש גם שורות חיילים על הגבעות מסביב לעיר.
בתחתית הציור נכתב בעברית הפסוק: 'הלא אב אחד לכולנו, הלא אל אחד בראנו', ואת התאריך – מץ, יום הכפורים תרל"א (1870). ובארבע פינות המטפחת יש שיר מחורז שנכתב בכתב גותי גרמני:
לפני מץ במחנה המלחמה / בהערב השמש
שם התייצבו לוחמים גרמנים / בשורות מלוכדות
צעדו בשמחה ובאומץ / במורד ההר לעמק העליז
ברוח קרב איתנה
שנים עשר מאות / ואחד מפקד / ואחרים נשמעים ברצון,
כי זה לפי תוקף הפקודה / של האל אדוננו
הועמדו כל כלי הנשק יחד […]
עמוד התפילה הועמד / על אבן גדולה,
גבעה עבור התורה / שצריכה לשמש כארון קודש.
הגבעה היתה מכוסה / בלבוש צמר.
על עמוד דלקה מנורה קטנה / כנר התמיד.
כאן קצת מוגבה / מוקף על ידי חבל
עמד דוכן התפילה. […]
הסיפור מאחורי הציור – והתעלומה
אז מה הרקע לציור הזה? מלחמת פרוסיה–צרפת שנערכה בשנים 1871-1870 הייתה אירוע בולט ובעלת משמעות רבה לכל אזרחי גרמניה, וליהודים בפרט. גרמניה הייתה בשלטון מאוחד, תחת הקיסר וילהלם הראשון ו"קנצלר הברזל" ביסמרק. מדובר היה על שנים של עוצמה גרמנית: צבאית, פוליטית, כלכלית, תעשייתית, דמוגרפית ותרבותית.
אלפי יהודים התנדבו או גויסו לצבא. הם ראו בלחימה הוכחה שהם תורמים למולדתם ככל שאר אזרחיה. ואיך מנציחים את האירוע? נבחרה התפילה ביום הכיפורים שחל בזמן המצור על מצודת העיר מץ, בראשית אוקטובר 1870. את האירוע הנציח האמן הגרמני הלא-יהודי הרמן יונקר (1838-1899).
ובכן, תפילות יום הכיפורים במץ אכן התקיימו בשדה הקרב. אלא שיש תיאורים שונים לאותו אירוע. כך למשל, הרב צזר זליגמן סיפר שהרב איזק בלומנשטיין נשלח אל מץ, באישור הפיקוד, לנהל את תפילות יום הכיפורים. הטקס התקיים בשני חדרים קטנים בבית ששימש למגורי הסגל. לפי מקורות שונים, השתתפו באירוע רק כ-60 חיילים וקצינים מיחידות שהוצבו באזור. במקום לא היה ספר תורה, בניגוד למתואר בציורים, ולכן הסביר את הפרשה ואת ההפטרה בעל פה.
כלומר על פי מה שעולה מתיאורי אותם הימים ככל הנראה הציור לא מתעד במדוייק את האירוע שאכן קרה. התפילה אכן התרחשה אך במתכונת מצומצמת הרבה יותר.
כך או כך, חיילים יהודים ולא יהודים עמדו יחד בתפילה באמצע המלחמה וציורים הנציחו את המעמד כדי להראות את נאמנות היהודים לארצם.
