כולנו זוכרים את ראש השנה שעברה, תשפ״א: סגר, הגבלות, ארוחות מצומצמות. גם בעולם שלפני וריאנט הדלתא נאלצנו לחגוג בצניעות. מאז עברה שנה, הושבעה ממשלה חדשה, הגיעו ארצה וריאנטים, גלי תחלואה נוספים – אז איפה אנחנו עומדים כיום?
ערב ראש השנה תשפ״ב, ומדינת ישראל נמצאת בנקודה קריטית מבחינת נתוני הקורונה. מצד אחד ישנה התייצבות מסוימת בתחלואה, אבל מצד שני היא עדיין גבוהה וטרם הורגשו בגרפים ההדבקות הרבות בבתי הספר. מספר המאומתים בסוף השבוע (כמעט 15 אלף) דומה לזה של שבוע שעבר, אבל מקדם ההדבקה ואחוז הבדיקות החיוביות מעט ירדו.
ולצד זאת, מספר המאומתים הגבוה (9,400 ביום, לפי ממוצע השבוע האחרון) הוא לא הסיבה היחידה לדאוג. בעוד שרבים, ואף לעתים רוב ממאומתי אוגוסט היו ילדים קטנים שהתקהלו ונדבקו, בסעודות החג מחר אנחנו צפויים לראות מפגשי הדבקות רבים בין ילדים למבוגרים. לדוגמה ילד שלא עלינו נדבק בראשון לספטמבר ולא נבדק מאז ידביק חלילה את סבו המבוגר. וזה כמובן לא מצב מעודד, כי כידוע לנו מבוגרים מאומתים נוטים לפתח תסמינים קשים יותר מאשר ילדים.
וזה לא הכל. בעוד שבשנה שעברה היו הגבלות רבות, הפעם גורמי המקצוע מתמקדים בעיקר בהמלצות לא מחייבות. ראינו את זה בפתיחת שנת הלימודים, אבל גם הפעם- רצוי להתפלל בשטחים פתוחים, מומלץ להיבדק לפני הארוחות. כדאי לעטות מסיכה ויהיה טוב יותר אם נשמור על הסובבים אותנו. כאמור, אין כמעט נהלים מחייבים.
אז מה אפשר לעשות? להתחסן. ואחרי שמתחסנים- לוודא שיושבים לשולחן החג מחוסנים. ואם לא זה- אז לפחות שכולם נבדקו ויצאו שליליים. כי בממשלה שהנשק היחיד שלה מול הנגיף הוא האחריות האישית של האזרחים- אסור לנו לפשל
חג שמח!
