הקדושה בעיר צפת | דעה

בכללי מי שעוקב בטח שם לב שהמון זמן לא קרה כלום בעיר העתיקה ושאולי הגיע השלום המיוחל ואיתו השקט… אז לא, השלום עוד לא הגיע ואויבי ישראל לא אוהבים אותנו בחזרה בשבוע שבועיים, למעשה הם גם אף פעם לא יאהבו אותנו אבל זה כבר דיון אחר.
אז לאן נעלמתי? לצפת הרחוקה והרגועה, הלכתי ללמוד שם באלול תורה. ובצפת, גם אם תחפשו מתחת לבלטות אין בלאגן אין כלום.
גם הרובע המוסלמי שהיה שם, ננטש בתש"ח. בקיצור, רגוע כבר אמרתי?
וזאת הזדמנות גם לומר מילה טובה לאנשי צפת: אתם פשוט אנשים טובים וחמודים. מצטיינים בכל מה שקשור לטרמפים מפה לשם. אין עליכם!
אז למה אני מספרת את כל זה? כי בחוויה שלי הצפון הזה הוא התנתקות משאר העולם, אנשים שם פשוט בראש אחר, לא נמצאים בלחץ של העולם הזה. ולכן כשבראל הי"ד נפצע אז האמת היא שלא חשבתי שזה יעניין מישהו מהאזור. אבל כל פעם שהגעתי לסליחות במירון אצל רשב"י, אמרו אחר כך תהילים לרפואת בראל, והיו שהגדילו לעשות ותלו על הציון עצמו תמונה של בראל. ככה, לפנים של רבי שמעון. אז אולי אני פשוט בירושלים תמיד במרכז של הכל ונראה לי הזוי שהחיים בועטים גם במקומות אחרים. אבל הופתעתי לגלות את המעורבות הציבורית הזו גם במקומות המנותקים האלו כביכול. בראל איחד סביבו מלא עם ישראל. שהתפללו וביקשו מה' ישועה ורפואה שלימה ובמקרה הזה לא ראינו עין בעין את קבלת התפילה, כי בראל נרצח בסופו של דבר.
אני מאמינה שהתפילות שלנו לא שבו ריקם ושהקב"ה קיבל את כולן באהבה ואני חושבת שמה שאנחנו יכולים לקחת מהסיפור הזה זה את האחדות הזו ששוב התגלתה בעם ישראל בעת צרה.
כולנו התאחדנו לתפילה אחת ואני חושבת שכדאי שתמיד כולנו נתאחד לתפילה אחת: שהקב"ה ייתן לנו את הכח להיות אנשי אמת בעולם השקרי הזה. כאן הכל הפוך, אבל האמת היא ישרה. וכשאנחנו אנשי אמת שמתנהגים כמו אנשי אמת? אנחנו לא נשלח עוד בראלים למשימה הזויה של הכלה אלא נשלח אותם למשימה של חיסול האויב! כי ככה צריך, כי ככה מוסרי!
מתחילים שנה חדשה השבוע. זמן להתחלות חדשות, אישיות ולאומיות. זה הזמן להתחיל לרצות להיות אנשי אמת ולהביא את הגאולה.
שנה טובה ומתוקה!