1. רבי ישראל מאיר הכהן מראדין מכונה "החפץ חיים" על שם ספרו הידוע על שמירת הלשון.
2. הרב נולד בעיירה ז'טל בפלך גרודנו של האימפריה הרוסית (היום בבלארוס).
3. קשה לדעת בוודאות את שנת הלידה של הרב. מתאריכי הלידה בבקשה שכתב החפץ חיים כדי להגר לארץ ישראל, מתברר שהוא חי 94 שנים.
4. בגיל ארבע עשרה נפטר אביו, ואחרי כשנתיים אמא שלו התחתנה מחדש עם שמעון. בגיל שבע עשרה, בהתאם לרצונו של אביו החורג, ולמרות התנגדותה של אמו, הוא נשא לאישה את אחותו החורגת, פרידא, כדי שלא ייווצר קרע בנישואי אמו.
5. בשנים הראשונות הוא אכל על שולחן אביו אבל אחרי שהוא נקלע לקשיים כספיים, אשתו פתחה חנות מכולת קטנה שהביאה להם פרנסה בדוחק. זה אפשר לו ללמוד לתקופות ממושכות בעיירות שסביב ראדין, ובחלקן גם לימד קבוצות שונות של בחורים, בחלק מהמקרים גם תמורת תשלום.
6. הוא כיהן כרב העיירה ראדין לזמן קצר אבל התפטר מהתפקיד בגלל שאנשי העיר לא עמדו בתנאים שהוא קבע כשנכנס לתפקיד.
7. הוא התעקש שלא לקבל שכר על הרבנות, והפרנסה שלו הייתה מחנות מכולת שהייתה בבעלותו ובמכירת ספריו בעילום שם.
8. הרב עסק רבות בהלכות שמירת הלשון ולשון הרע ולצורך כך חיבר את ספריו 'חפץ חיים' ו'שמירת הלשון'. הוא נודע כמי שיישם בעצמו את ההלכות האלו ונזהר מאוד מכל לשון הרע. הוא הדגיש באופן כללי את חשיבות המצוות שבין אדם לחברו, ולשם כך כתב את ספרו 'אהבת חסד' וספרים נוספים.
9. חיבורו הגדול והמקיף ביותר הוא הספר 'משנה ברורה', חיבור הלכתי על סדר אורח חיים של השולחן ערוך. עם השנים הפך הספר לקודקס ההלכתי החשוב ביותר של הציבור האשכנזי (ובעל השפעה רבה גם על עדות המזרח).
10. עובדה מרתקת היא שיש ספרים שכתוב עליהם מוגה בכתב ידו מהסיבה שהחפץ חיים השקיע זמן רב כדי לוודא שספריו מודפסים כראוי, כדי שלא יהיה חשש גזל של הקונים. לכן הוא שילם למגיהים שיבדקו כל כרך לפגמים.
11. בעידוד שלו במזרח אירופה הוקמה רשת בתי ספר לבנות בשם "בית יעקב", מיסודה של שרה שנירר, ובה למדו תנ"ך, אך לא למדו תושב"ע.
12. החפץ חיים היה ככל הנראה הראשון שכתב ספר הלכה ומוסר לחיילים ("מחנה ישראל") ולמהגרים ("נדחי ישראל"), וכתב גם חוברת נגד הגירה לאמריקה ("נפוצות ישראל"). הוא גם כתב ספר הלכה ומוסר לנשים ("גדר עולם"). הוא הקדיש פרקי הלכה ומוסר לאיסור הלנת שכר, וגילה נטייה להדגיש את זכויות העובד יותר מאשר את זכויות המעביד.
13. החפץ חיים נודע גם בציפייתו לגאולה, ובמסגרת זו הוא עודד כהנים ואחרים ללמוד את הלכות עבודת הקרבנות וסדר קדשים. לכן הוא חיבר את הספר "ליקוטי הלכות" וייסד כולל מיוחד בישיבתו ("כולל קדשים") שעסק בכך.
14. החפץ חיים היה פעיל במרץ בתנועת אגודת ישראל והווידאו שלו מאחד הכינוסים הגדולים שנחשף לפני כמה שנים עורר התרגשות רבה בעולם היהודי.
15. הרב דאג לשמירת שבת של יהודים בכל מיני מקומות, וטרח לבקש אישית מבתי חרושת ומקומות עבודה לשחרר את היהודים ביום הזה.
16. כאשר סיפרו לו בצהלה על הצהרת בלפור – הוא בכה מעצב כי האמין שמהלך זה הוא זעיר ביחס לגאולה שציפה: "אבל אני יודע שהקב"ה יש לו לשלם, והוא ישלם הכל, לא תיפול שערה מכל מה שהבטיח [ניסים ונפלאות], ואם כן – מה לי ולהצהרת בלפור?!".
