בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ג'), בחן המבקר בין השאר את תפקוד שירותי הרפואה השגרתיים- כיצד שירותי הרפואה הכלליים פעלו במקביל להתפשטות מגפת הקורונה.
בתחילה, נכתב כי אזרחים נמנעו מללכת לטיפולים רפואיים ורגשיים חיוניים, מתוך חשש. לפי הדו"ח, משרד הבריאות לא הסביר לציבור כי במידה וההנחיות נשמרות אין חשש מלהגיע לטיפולים כאלו, שכוללים בין השאר ממוגרפיות, ביקור אצל רופאים מומחים, פיזיותרפיה ועוד. לדוגמה, בתקופה שנבדקה נרשמה ירידה של כ-17% בבדיקות הקולונוסקופיה.
בנוסף, בחן המבקר את תחום טיפולי הנפש בתקופת הקורונה. בעוד שההערכות דיברו על צפי עלייה של כ-20% בניגשים לטיפול עקב המגפה, עקב עומסים רגשיים שנגרמו מהשלכות הנגיף, קופות החולים דיווחו על עלייה בת 3% בלבד. הפער נגרם בין השאר בעקבות העדפתם של רבים מהאזרחים לגשת לטיפול פרטי, שלא דרך קופות החולים. בעקבות נתון זה, המבקר המליץ למשרד הבריאות לבחון דרכים נוספות לאתר ולטפל בדכאון וחרדה שאזרחים חווים עקב הנגיף.
לצד זאת, עסק הדו"ח במיטות האשפוז בבתי החולים בישראל. במשך כשנה, בין מרץ 2020 -2021, ניתן היה לראות כי 2,474 מיטות אשפוז נוספו למחלקות הקורונה הייעודיות, לרוב על חשבון מחלקות אחרות. העברת המיטות נעשתה בעזרת צמצום האשפוזים הנוספים בבתי החולים, והיא התבצעה מתוך מציאות שבה למערכת האשפוז לא היו מיטות עודפות. בהקשר זה, המבקר ציין כי בישראל ישנה כמות נמוכה של מיטות המיועדות לטיפול נמרץ- רק 3% מסך המיטות, בעוד שבאירופה הממוצע עומד על כ-5% ובארה"ב 10%.
לחיוב, ציין המבקר את היוזמות המקומיות של בתי החולים בתחום קיום טיפולי רפואה מונעת על אף המגפה.
