בדו"ח שפרסם מבקר המדינה, התייחס לסוגיית החקירות האפידמיולוגיות- הדרכים השונות בהן ניתן לזהות חשיפה של אזרחים למאומת לקורונה, בין השאר ע"י תשאול טלפוני, איכוני שב"כ, אפליקציית "המגן" ועוד.
עד לפרוץ המגפה, עבדו במשרד הבריאות מספר מצומצם של אחיות אפידמיולוגיות שביצעו תשאול ידני בהתפרצויות מקומיות של מחלות אחרות. עם פרוץ המגפה, הבמרץ 20' עד יולי באותה השנה בחקירות התבצעו על ידי משרד הבריאות בלבד, עד לפתיחת מפקדת "אלון" של פיקוד העורף באוגוסט 2020. כעת, ישנם ארבעה מערכים שמבצעים חקירות- פיקוד העורף (באמצעות המפקדה המוזכרת) שמוביל את המאמץ, משרד הבריאות, משרד החינוך והרשויות המקומיות, באמצעות המערכת הממוחשבת שנוצרה- "אבן יסוד".
העבודות להקמת מפקדת אלון
על פי הדו"ח, בין נוב' 20 לאפריל 21- פרק הזמן שעבר מרגע תוצאת הבדיקה החיובית ועד לפתיחת חקירה אפידמיולוגית עמד על בין 5-12 שעות, כאשר היעד שהוגדר בפיקוד העורף- שעתיים. לאחר מכן היעד הוגדר מחדש ועמד על כ-6 שעות.
עוד עלה בדו"ח כי מספר המגעים הממוצע לחולה שעלה בחקירות שביצעו חיילי צה"ל עמד על 4.9 מגעים ובחקירות של מתשאלי משרד הבריאות על 3.4 מגעים בלבד. עם הקמת מערך החקירות במפקדת אלון בספטמבר 2020 היא הציבה יעד של 10 מגעים בממוצע. בפברואר 2021 עדכנה מפקדת אלון את היעד לשישה מגעים בלבד. כך שלמעשה, יעד 10 מגעים בוצע ב-8% בלבד מהחקירות בינואר 21', ו-48% באפריל 21', כשהתחלואה הייתה נמוכה יותר.
בנוסף, באוגוסט החל ניסוי הטופס המקוון לביצוע חקירה אפי' עצמית- שנכשל עקב אי התאמה טכנולוגית ורצון נמוך של האזרחים. בהקשר לעמידה ביעדי פתיחת החקירות לאחר קבלת תשובה חיובית- עד לינואר 21- רק 4% מהחקירות החלו תוך יום אחד מקבלת תשובה חיובית, 5% בתוך יומיים ו-64% מהחקירות החלו 4 ימים ויותר. בנוגג להשלמת החקירות- עלה בדו"ח כי שיעור החקירות שהושלמו כשהיו פחות מ-3,000 מאומתים: 95%. כאשר היו מעל ל-3,000- 89%. עדיין לא הושלמו 5.3% מהחקירות האפידמיולוגיות. לכן פקע"ר ביצע תעדוף חקירות. המבקר ממליץ לפיקוד העורף ומב"ר לבחון כלים שיגבירו את יעילות החקירות.
בנושא זיהוי מקור החשיפה לנגיף במהלך החקירה. היעד שהוצב בפקע"ר- 50% זיהוי. בפועל- 45%. עוד עולה מהדו"ח כי מספר מקומות השהייה שאינם בית החולה בתקופה האמורה היה בין כ-0.5 ל-3.6 מקומות שהייה. מפקדת אלון לא השיגה אם כן את היעד של איתור ארבעה מקומות שהייה שהציבה לעצמה.
המבקר התייחס לשיתוף הפעולה של האזרחים עם החקירות: מתחילת 2021, בממוצע לא ניתן היה ליצור קשר עם כ-7% מהמאומתים. 0.69% מכלל המאומתים מציינים שהסיבה לכך היא אי רצון שלהם לשתף פעולה עם החקירה, נכון להיום. בהתחשב בכך שלפי נתוני מפקדת אלון כמעט לכל המאומתים אותר לפחות מגע אחד, וכי נדרש לאתר לפחות עשרה מגעים – אותם מאומתים שלא שיתפו פעולה עם החקירה היו עלולים לכאורה לייצר אלפי עד עשרות אלפי מגעים אפשריים להדבקה, ובכך להגדיל את התחלואה.
בנוסף, כתב המבקר על אי פתיחת חקירות פליליות לאזרחים שסירבו להשתתף בחקירה, וקבע כי יש להשתמש באפיק הפלילי בתדירות רבה יותר. ולחיוב- ציין המבקר את הקמת הצמ"מ (צוות חקירה מיוחד) שנעזר בבינה מלאכותית על מנת לחשב שרשראות הדבקה ולהגיע לכלל המגעים.
בקשר לאיכוני השב"כ שהחלו במרץ 20'- עד לינואר 21' למעלה מ-3 מיליון ישראלים נמצאו בקרבה לחולים באמצעות האיכון. מהדו"ח עולה שמספר האנשים שנמצא באמצעות איכוני השב"כ בלבד כי היו במגע קרוב עם חולה (1,153,888) גדול ב-207,383 (כ-22%) ממספר האנשים שהדבר נמצא לגביהם באמצעות חקירה אנושית בלבד (946,505).
משרד מבקר המדינה חוזר על המלצתו בדוח ממצאי הביניים על החקירות האפידמיולוגיות בנושא הפעלת היכולות הטכנולוגיות של השב"כ וקובע כי יש לייצר ולהטמיע כלים טכנולוגיים חלופיים, שעד להשמשתם ישתמשו באיכוני השב"כ. בהתייחס ליישומן "המגן"- פחות מישראלים הורידו אותו, כיום הוא לא משווק ועקב הממשק המסורבל שלו- הוא נכשל.
המבקר התייחס לשיתוף הפעולה בין משרד הבריאות למשרד הבחינוך: רק במרץ 21' שותפו ממסדי נתוני התחלואה בין מב"ר למשרד החינוך, הכוללים 2.6 מיליון תלמידים ומורים. המבקר הורה לשפר את ממשק העבודה בין המשרדים.
