מגפת הקורונה הביאה עימה טלטלה חסרת תקדים בשווקים הכלכליים בעולם. חברות רבות קרסו, ואחרות פרחו. תאגידים בין-לאומיים, שחלקם קיימים מאה שנה ויותר, איבדו עשרות ומאות מיליארדי דולרים מערכם, ואילו חברות אחרות, שקמו רק בשנים האחרונות, הפכו בן לילה לשם מוכר ברחבי העולם כולו ונהנו מהכנסות של מאות מיליונים.
דירגנו בעבורכם את עשר החברות שהקורונה פגעה בהן פגיעה קשה ביותר ולעומתן את עשר החברות שהקורונה הביאה לידי עלייתן המטאורית. הניתוח שלנו התבסס על שלושה מרכיבים עיקריים: הכנסות החברה, מחיר מנייתה ושווי החברה בשוק.
הנפגעות הגדולות מהקורונה
כמעט כל התעשיות נפגעו מהקורונה, אבל הנזק לא היה שווה בכולן. חלק מהמגזרים נפגעו קשה יותר מאחרים, ובחלקם העתיד עדיין אינו ברור. החשש מהדבקה בפעילויות, היכולת להפעיל עסקים מרחוק ומדיניות הפחתת ההדבקות – לכולם היה חלק בפגיעה בעסקים.
לאחר התפשטות הקורונה ביותר ממאה מדינות החילו ממשלות רבות מגבלות תנועה. התעשיות שנפגעו מייד, ואולי סבלו את הפגיעה הקשה ביותר, היו התעופה, הבידור והמופעים חיים, ההזמנות המקוונות, ההסעדה וההארחה וההפלגות (קרוזים).
השפעת הנגיף על התעשיות הללו הייתה דרמטית: כבר ב-25 במרץ 2020 מחקה תעשייה התעופה 135 מיליארד דולר מערכן של 117 חברות ציבוריות. בתקופה הזו בדיוק מחקו 35% מערך מניותיהן חברות הזמנות האון-ליין הפופולריות כגון בוקינג.קום (Booking.com), אקספדיה (Expedia) וקייק (Kayak).
תעשיית המלונאות בארצות הברית לבדה פיטרה ארבעה מיליון עובדים ואיבדה הכנסות בגובה 1.4 מיליארד דולר בכל שבוע שהתפוסה במלונות הייתה מתחת ל-30%. תעשיית ההפלגות נעצרה לחלוטין, וגם חזרתה לחיים הייתה ארוכה יותר מתעשיית התעופה והמלונאות, על כן הפגיעה הקשה בערכן של אותן חברות ומניותיהן.
אצטדיונים ריקים היו עוד תופעה שהתרגלנו אליה בשנת הקורונה: מופעי תרבות וספורט נעלמו מחיינו לחלוטין בחודשים מרץ-אפריל.
תגובת הנגד של רוב הממשלות הייתה הזרמת סיוע כספי ישיר לאותם עסקים ותעשיות כדי למנוע קריסה מוחלטת של חברות ענק ופשיטות רגל. במידה רבה הממשלות הן שמילאו תפקיד מפתח בשיקום החברות כדי למנוע פיטורים המוניים, פניקה בציבור וקריסת תעשיות שלמות שעלולים להוביל לכאוס ולסחרור כלכלי בלתי נשלט.
המרוויחות הגדולות מהקורונה
ענף הטכנולוגיה הוא כנראה המנצח הגדול של הקורונה. אם נשים בצד את תעשייה התרופות, שהיו בה חברות אחדות שצמיחתן הייתה חריגה עקב המרדף אחר פיתוח חיסון לקורונה, העולם גילה את היתרונות בכלי הטכנולוגיה הקיימים.
לדוגמה, חברת זום (Zoom ) כבר הייתה שווה 18 מיליארד דולר עוד טרם הקורונה. כשנאלץ העולם להשתמש בפתרונות בשוק המאפשרים פגישות מרחוק, קפצו גם ההכנסות של המתחרים של זום – גוגל מיט (Google Meet), טימס של מיקרוסופט (Microsoft Teams) סקייפ (Skype) ואחרים.
כמו כן המעבר של רוב העולם להזמנות און-ליין הקפיץ את הצורך בשימוש באפליקציות תשלומים. סקוור, פייפאל והמתחרות שלהם נהנו מכניסת קהלים חדשים, שכעת ספק אם יעזבו. גם המעבר לסחר מקוון הגביר את קצב פתיחת החנויות באינטרנט ואת השימוש בשירותי משלוחים למיניהם (כגון אמזון ודומיו).
למעשה, כמעט כל תעשייה טכנולוגית שידעה לתת פתרונות לשירות מרחוק (remote) צמחה בקורונה.
לצמיחה בטכנולוגיה אין מתאם ישיר עם גודל האופרציה. כלומר, כדי לצמוח ב-100% בפעילות אין צורך להגדיל באותה מידה את כוח האדם, המשאבים המושקעים וכו'. עובדה זו מאפשרת לתעשיות הטכנולוגיה להיות רלוונטיות בזמינות גבוהה ובקלילות לקהלים ולתעשיות רבים מגוונים.
הזמינות למספר לקוחות כמעט בלתי מוגבל מכל מקום בעולם ובכל זמן נתון היא שזימנה את הצמיחה המוגברת באותן חברות לשווי אגדי של מאות מיליארדים, וחלקן טיפסו אף לשווי של יותר מטריליון דולר.
רוצים לדעת מי 10 החברות שהכי ניזוקו ומי 10 החברות שהכי הרוויחו? הזמינו חינם את המגזין החדש של ערוץ 20 והוא יגיע אליכם עד הבית – לחצו כאן: https://20magazine.co.il/free-subscription
