בשבת האחרונה נפצע באורח אנוש הלוחם מיחידת המסתערבים של מג"ב סמ"ר בראל חדריה שמואלי, על ידי מחבל שהתקרב ללוחמים באופן שסיכן את חייהם, ולמרות זאת בצה"ל העדיפו להכיל את האירוע, שנגמר באסון. בראל נורה ונפגע בראשו, וממשיך להיאבק על חייו בבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם הוא מאושפז במחלקת טיפול נמרץ. אמו ניצה שוחחה הבוקר (ב') עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm, ועדכנה במצבו. בהמשך, מתחה ביקורת חריפה על ראש הממשלה נפתלי בנט ועל בכירי מערכת הביטחון.
ניצה שמואלי שיתפה בפתח השיחה על מצבו של בנה, סמ"ר בראל חדריה שמואלי: "שלומנו לא טוב, המון תפילות, שבראל שלנו היקר יקום על הרגליים, שיחזור למשפחה, לחיים. הוא נלחם בגופו, בדמו ובנשמתו, על סתם. אתמול הוא עבר ניתוח בעיניים וניתוח ראש. נשארה עין אחת. המדינה לא שווה. הבן שלי מגיל 16 וחצי נתן את נשמתו לצבא, למדינת ישראל. בסוף? 8 שעות אתמול בחדר ניתוח, ואף אחד לא בא".
היא סיפרה כי ניסתה להשיג תשובות, מה קרה בדיוק באותם רגעים נוראיים, אך לדבריה "אני לא מקבלת תשובות. אני רוצה לדעת מי נתן לבן שלי אישור לעמוד מול החומה. הבן שלי מסתערב מג"ב, הבן שלי צלף, צלפו בו! מחבל בן 12 צלף בו מטווח אפס".
בהמשך, הלינה על כך שבכירי מערכת הביטחון והמערכת הפוליטית לא הגיעו לבית החולים לדרוש בשלומו של בראל: "אף אחד לא הגיע, דיברנו עם מפכ"ל המשטרה, אתמול הוא היה בבי"ח. אין תשובות. ב־23:00 בלילה המח"ט מגיע עם עוד כמה קצינים ומפקדים, רוצים להיכנס לראות אותו כמו תמונה בגלריה. לא אפשרתי להיכנס. איפה הייתם 8 שעות שהבן שלי מנותח? הלו"ז היה מפוצץ?"
"בושה וחרפה"
עוד חשפה ניצה כי "אדון בנט התקשר ב־22:30 בלילה והוא שואל את אבא של בראל שקוראים לו יוסי, 'מה שלום יוסי? איך הוא מרגיש?' הוא אמר לו, 'קוראים לו בראל'; 'אה, סליחה. איך הוא מרגיש?' איפה אתה? איפה הרמטכ"ל?" ניצה התחייבה: "יש לי שיחה מוקלטת, בעזרת השם הבן שלי יקום על הרגליים והשיחה הזו תשודר בכל העולם. לא בישראל, בכול העולם".
ניצה ציינה כי גם יו"ר האופוזיציה התקשר: "בנימין נתניהו צלצל אתמול ב־00:00 בלילה, שאלות וברכות, ובכה בטלפון, בכה. כל פרט על הלוחם הוא יודע, היו שאלות על הניתוחים. אדון בנט לא יודע איך קוראים ללוחם, שאל באיזה בית חולים הוא. בושה וחרפה".
למרות שהמחבלים התפרעו מעל 45 דקות – צה"ל לא הגיב
בהמשך, סיפרה על דמותו של בנה: "בראל, ילד לוחם, ילד מיוחד. לא ילד, גבר, מלח הארץ. בראל היה שחקן כדורגל מובחר, לטובת הצבא הוא פרש; נרשם לאימוני כושר קרבי, לאחר מכן מכינה קדם צבאית ולאחריה התחיל גיבושים מיונים של יחידה שקופה. ביחידות הכי מובחרות, הלך לגיבוש שייטת, התגייס למג"ב, הלך לגיבוש מסתערב, לוחם. הוא אמור להשתחרר עוד חודשיים, וכן, דיברו איתו על קבע".
עוד הוסיפה: "הוא גבר מהמם, יפה תואר, גבוה, גבר חסון, מצחיק, הומוריסט, שנון, עם ביטחון עצמי, חכם, לוחם, גיבור, גיבור, גיבור, גיבור, גיבור".
