הבריחה של ארצות הברית מקאבול אחרי שכבשה אותה לפני כמה שנים מזכירה מלחמה דומה אחרת – לא באפגניסטאן אלא דווקא בבגדד.
אחרי נפילת מגדלי התאומים יצאה ארצות הברית למלחמה בעירק כאשר המטרה הייתה הפלת המשטר הרודני של סאדם חוסיין שאיים בנשק גרעיני על העולם. הם נלחמו מול הצבא העיראקי והגיעו אל משרדי הממשל, הפרלמנט, המודיעין והצבא.
אלא שכחלק מהמבצע הזה היה אירוע נוסף מרתק והיסטורי: ניסיון להציל את ההיסטוריה המרתקת של יהדות בגדד. ספרי קודש, מסמכים שונים ויודאיקה יהודית שנבזזו מבתי הכנסת של הקהילה היהודית במדינה העתיקה. המיקום המפתיע שבו הם נמצאו הוא בבניין הממשל של שליט עיראק סאדאם חוסיין, הרודן שאיים על מדינת ישראל בזמן מלחמת המפרץ.

איך הם הגיעו לידי השלטון? אחרי הקמת מדינת ישראל נמלטו יהודים רבים אל המדינה והשאירו מאחור לא רק את העבר הרוחני והגשמי אלא גם דברים וחפצים פיזיים בדמות רכוש של ספרים, יודאיקה, מסמכים חשובים ששווים הון.
ב-1969 עלה לשלטון סדאם חוסיין והרדיפות נגד היהודים התגברו. הם נלקחו מהבתים, עונו והוצאו להורג באשמת ריגול לטובת ישראל. אחד מהם, יהודי בשם דוד, פחד מהשלטונות שיתנקמו בו ולכן הוא החליט לעזור לשלטונות והפך לסוכן סמוי בתוך הקהילה היהודית.
הוא גילה למודיעין על האוצר וסוכני השלטון פשטו על בית הכנסת. הם החרימו את אוסף כתבי הקודש והשליכו אותו אל מרתפי המודיעין הכללי, שם הוא נשאר שם עד לגילוי של הצבא האמריקאי.

בחזרה למבצע: העיתונאי היהודי ד"ר רוד הגיע לשכונת אלמנצור של העיר ששם היה הקומפלקס המפחיד ביותר בעיראק. כך הוא סיפר: "הגענו למרתף. אבל אז גילינו שהמרתף מוצף במי ביוב בגובה שלושה מטרים. לא היה אפשר להיכנס. מה שקרה הוא שפצצה נורתה לעבר הבניין, היא נכנסה פנימה יצאה מצידו השני ונתקעה ביסודות הבניין. הפצצה לא התפוצצה והייתה בסכנת התפוצצות. היא לא מוטטה את הבניין, אבל הרסה את מערכת הביוב וכל המים זרמו לתוך המרתף".
בגלל הסכנה, האמריקאים ירדו מכל העניין אבל בגלל שהיה סיכוי שבין המסמכים יהיה גם רמז לתוכניות לשימוש בנשק להשמדה המונית נגד ישראל או מדינה אחרת בעולם, הצבא האמריקני הציב משאבות ענק ששאבו את המים מהמרתפים תוך כמה שעות.
ואז התגלה דבר מדהים: מפה גדולה של מדינת ישראל עם סימון המיקום של 39 הסקאדים העירקיים שנחתו בישראל במהלך מלחמת המפרץ הראשונה. מעל המפה היה שלט גדול בערבית: "מי הולך לשלוח את הטיל ה-40?". במרכז החדר עמד גם דגם מפואר של כנסת ישראל בירושלים.

"ראיתי ספר תורה ספוג מים. אמרתי לעצמי שחייבים לפרוש את הספר על הקרקע כדי לתת לו להתייבש, אך זו הייתה דילמה קשה כי לפי ההלכה אסור להניח ספר תורה על הרצפה. מצד שני כדי להציל אותו מותר הרי הפעולה נועדה לכבודו של הספר".
הוא הצליח להציל כמות מדהימה של ספרים ואחרי זה היה צריך לשלוח את האוצר לארה"ב, למרכז שימור ושחזור מיוחד.
