נדמה כי בשנים האחרונות צמד המילים: "הכסף הקטרי", חוזר על עצמו שוב ושוב באמצעי התקשורת השונים. מדובר היה ב-30 מליון דולר שהיו מועברים לשלטון חמאס בעזה במזוודות שאותם מעביר לרצועה נציג קטרי שהיה נוחת בישראל. בעקבות מבצע שומר החומות, החליטה הממשלה הנוכחית, להקפיא לעת עתה את העברת הכספים לרצועה עד שימצא סידור חלופי. כדי להבין לעומק את חידת "הכסף הקטרי" יצאנו לשוחח עם תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר ראש חטיבת מחקר באמ"ן.
8+הדיון על העברת הכסף הקטרי לשלטון חמאס ברצועת עזה עולה לכותרות פעם אחר פעם. תוכל להסביר לנו מתי ולמה התחיל כל עניין העברת הכספים הקטרים לעזה במזוודות מלאות מזומנים?
בכדי להבין את הרקע לנושא קופרווסר מקדים: "חייבים להבין שסוגיית הכספים מקטר לעזה התחילה כאשר הרשות הפלסטינית ברמאללה החליטה ב-2017 להפסיק להעביר לעזה כסף שהיה אמור לשמש גם לסיוע סוציאלי וגם לתשלום משכורותיהם של פקידי הרשות ופקידי הממשל של חמאס.
צריך לזכור שהרשות הפלסטינית מקבלת מישראל את הכסף שנגבה כמכס עבור סחורות שמיובאות דרך נמלי ישראל ושיעדם הסופי הוא השטחים שבשליטת הפלסטינים, כולל רצועת עזה. אם מישהו מייבא סחורה לעזה אז היא עוברת דרך נמל אשדוד ומגיעה לעזה דרך מעבר כרם שלום, המכס שמשלמים עבור הסחורה הזאת מגיע לידיה של ישראל שמעבירה אותו לרשות הפלסטינית. לדוגמא, אם סוחר מעזה מייבא רהיטים מאיטליה או שקדים מטורקיה, אז כשהוא מביא אותם לארץ הוא משלם עליהם מכס.
הרשות הפלסטינית הייתה אמורה להשתמש בכספים האלה כדי לממן את ההוצאות שלה בעזה, ולהעביר אותם לאנשי חמאס ברצועה ללא התערבות ישראלית. את המכס הזה ישראל לא גובה לעצמה אלא רק אוספת אותו עבור הרשות הפלסטינית".
סכסוך פנים-פלסטיני
בנקודה זו הנושא מסתבך בעקבות הפוליטיקה הפנים ערבית, קופרווסר מסביר: "הרשות הפלסטינית החליטה נוכח מצוקתה הכספית ועקב מתיחות בינה לבין ממשלת חמאס בעזה, שהיא לא מעבירה יותר כספים לעזה. ההחלטה הזאת תקפה גם לגבי כספי סיוע וגם לגבי כספי המכס. הרשות טוענת שאם אנשי חמאס רוצים לשלוט בעזה – שיסתדרו וישיגו כסף".
8+אז מה עושים בחמאס בכדי להכניס כספים לארגון?
"חמאס משיגה כסף מכל מיני מקורות, למשל, גביית מיסים על סחורות שעוברות במנהרות ממצרים ועל סחורות ישראליות שמגיעות דרך כרם שלום. נוסף על כך שהם מגייסים כספים באמצעות התרמות ברחבי העולם, הסטת כספי תרומות שמועברות לנזקקים ולפרויקטים הומניטריים לחמאס, גיוס כספים במדינות ערב וניהול פעילות כלכלית בהיקף נרחב במדינות זרות. למעשה חמאס מצליחה להעביר כספים אלה לעזה בדרכים שונות ומשונות, אולם היא לא הייתה מוכנה לוותר על הכסף שהרשות הפלסטינית הייתה מעבירה לעזה מדי חודש בחודשו ושפתאום נעלם".
צעדות וימי נכבה – הלחץ של חמאס על ישראל
בשלב הזה בחמאס עברו לטקטיקה אחרת מספר קופרווסר: "הרצון לחדש את העברת הכספים לרצועה היה מהגורמים שהובילו את חמאס להמשיך את הצעדות לעבר הגדר, שכונו בפי הפלסטינים "צעדות השיבה". הן התחילו בעיקר בגלל "יום האדמה" ו"יום הנכבה" ב-2018 שחל באותו יום שבו חנכו ארה"ב וישראל את השגרירות האמריקנית בירושלים. אבל תוך כדי רצף האירועים בחמאס אמרו לעצמו: "זה כלי כל כך מוצלח, אנחנו יכולים דרכו להפעיל לחץ על ישראל, כדי שהיא תלחץ על הרשות הפלסטינית לחדש את העברת התשלומים". ישראל ניסתה אכן לעשות זאת, אבל נכשלה, מכיוון שמבחינת הרשות המצב החדש היה מצוין, כי זה בדיוק מה שהם רצו, הכסף נשאר אצלם וישראל וחמאס נתונות בלחץ".
הפתרון: קטר נכנסת לתמונה
בישראל הבינו בשלב זה ברשות לא מתכוונים לוותר וצריך למצוא פתרון מכיוון שונה. "בשלב הזה באה קטר שיש לה קשרים הדוקים לחמא"ס וקשרים רבי שנים עם ישראל", מסביר קופרווסר, "קטר תמיד הייתה בעמדת מתווך פוטנציאלי בין ישראל לחמאס ולפלסטינים בכלל (פוטנציאל שמומש רק לעתים רחוקות בגלל התנגדות מצרית), כמו גם שימשה כמתווכת בסכסוכים הפנימיים של הפלסטינים. קטר אמרה: "אני מוכנה להתנדב להעביר את הכסף שהרשות הפלסטינית הייתה מעבירה לעזה כדי שהמתיחות תשכך אבל רק לזמן מוגבל".
למה לזמן מוגבל?
"הם הבהירו, שהם לא בור בלי תחתית, ולכן הם יוכלו לקחת על עצמם את הנטל הזה רק באופן זמני".
8+
8+אז העברת הכספים לא באה בתור פינוק קטרי לחמאס?
"לא, היא הגיעה לחמאס בתור פיצוי על אובדן הכספים של הרשות הפלסטינית".
אז זה לא שוחד לחמאס כדי שלא ישלח אנשים לגדר?
קופרווסר משיב: "זה כן! חמאס שזעמה על כך שהרשות לא העבירה לה כסף הפעילה לחץ על ישראל כדי שישראל תפתור את הבעיה, כמו שישראל רוצה. היא ציפתה שישראל תפעיל לחץ על הרשות הפלסטינית להעביר לחמא"ס את הכסף. הכסף הזה חשוב מאד עבורם, למרות שיש להם יכולת לנהל את הרצועה גם בלעדיו".
כל הצדדים מחככים ידיים בהנאה
אז אם הקטרים נחלצו לעזרה באופן זמני בלבד, למה זה נמשך עד עכשיו?
"כל דבר זמני הופך להיות קבוע, כי מהרגע שהקטרים לקחו על עצמם לפתור את הבעיה הזאת כולם חיככו ידיים בהנאה ושמחו. הפלסטינים ביהודה ושומרון שמחו כי מבחינתם הם נפטרו מהצרה של להעביר כסף רב מדי חודש לחמאס בעזה, שעכשיו במקום זה נשאר בידיהם. אף אחד לא יודע מה הרשות עושה מאז עם הכסף הזה, כי מ-2019 הם לא מפרסמים את התקציב שלהם. הקטרים חשבו שזה יהיה פתרון זמני וזה באמת הועיל להרגיע את הרוחות סביב ההפגנות על הגדר".
8+ומהצד הישראלי?
"גם לישראל צמחה תועלת מהעניין הזה, כפולה אפילו. ראשית, הרוחות נרגעו, לפחות זמנית, ושנית נוצר בידיה כלי להשפיע על התנהגותו של החמאס, כי היא זו שמחליטה אם הכסף יכנס או לא. בעבר הרשות הפלסטינית העבירה לעזה כסף וישראל לא התערבה בזה אף פעם. בתצורה החדשה נוצר לישראל מנגנון תמרון חדש מול חמאס, ישראל רוצה שחמאס תהיה מצד אחד חזקה מספיק כדי לשלוט בכל גורמי הכח האחרים בעזה, ומצד שני מרוסנת וחלשה מספיק כדי שהיא מורתעת וחלשה בהפעלת הכוח נגדנו ולא תשתולל יותר מדי, למרות המשך בניין הכוח שלה ולמרות המשך מחויבותה למאבק האלים, הג'האד, נגד ישראל והציונות".
כלי נוסף כדי ללחוץ על חמאס
האם יש שימוש שישראל יכולה לעשות בהכנסת הכספים שהיא זו ששולטת בה?
"יש בידי ישראל כלים שונים כדי ללחוץ על חמאס, שהיו בידיה גם בעבר. למשל קביעת מספר המיילים הימיים שאנחנו מאפשרים לאנשי עזה לדוג בהם, כל אימת שהם מעוררים את זעמה של ישראל היא מצמצמת אותם לאפס או לשלושה מייל וכשהם מייצרים שקט ישראל מגדילה את מרחב הדייג לתשעה, לשנים עשר ולחמישה עשר מיילים ימיים. אנחנו יכולים לשלוט גם בכניסה של מוצרים דרך מעבר כרם שלום, כולל סחורות כמו מוצרי דלק ומוצרים נוספים, וזאת מעבר לצורך למנוע כניסה של חומרים העלולים לשמש לצרכים צבאיים. וכמובן יש בידנו היכולת לגבות מחיר מהחמא"ס על פעילות אלימה עויינת באמצעות תקיפת מטרות המשמשות לצרכי טרור".
הכספים מקטר למעשה מצטרפים למשוואה הזו כך מסביר קופרווסר: "הסיוע הכספי הקטרי סיפק לנו כלי נוסף שבאמצעותו ניתן ללחוץ על חמא"ס. ישראל יכולה לאפשר לעמאדי (שליח קטר לרצועה) להיכנס עם הכסף, או לומר להגיד לעמאדי – אתה לא נכנס. כל זאת במסגרת הניסיון לקדם הסדרה ארוכת טווח מול חמא"ס, שתבטיח שקט מתמשך מעזה".
8+רוקדים בשתי החתונות – המשחק הכפול של קטר
מה הוא התפקיד שמשחקת קטר במשוואה בין ישראל לחמאס, ואיך זה שדווקא הם נבחרו להיות מתווכים?
"התפקיד של קטאר בעניין זה הוא מאד מורכב. מצד אחד קטאר היא מדינה שתומכת באחים המוסלמים, החמאס היא הסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים. לכן יש קרבה רבה בין קטאר ובין החמאס. קטאר מתוקף היותה מזוהה עם האחים המוסלמים, מזוהה גם עם הפלגים היותר לוחמניים נגד ישראל. היא מארחת את עזמי בשארה ואת ראשי החמאס. בעבר היא הייתה מעורבת גם בתמיכה בטרור של גורמים קיצוניים אסלאמיים מעבר לחמאס, כולל כאלה המזוהים עם הג'יהאד העולמי. היא גם מחזיקה את אל-ג'זירה כמנוף הסברה של הפלג היותר קיצוני בתוך העולם האסלאמי. קטר היא בהחלט מדינה בעייתית מאד בהקשרים האלה".
"מצד שני", ממשיך קופרווסר, "קטר היא מדינה שמאד חשוב לה להיראות כמתונה, כמפשרת וכמקדמת הסדרים. היא מנסה להצטייר ככזו שגם ישראל מדברת איתה וגם הרשות הפלסטינית מדברת איתה למרות שהיא תומכת חמאס מובהקת".
האינטרס של קטר
דיברנו על חמאס וגם על ישראל, אבל למה קטר מבזבזת כך את כספה? מה יוצא להם מזה?
"חשיבות הדימוי החיובי גברה בקטר בשל שני סיבות. האחד הוא שקטר אמורה לארח ב-2022 את אליפות העולם בכדורגל. הם לא רוצים לעצבן אף אחד והם משקיעים הון תועפות בשיפור תדמיתם. השני הוא כי הם נמצאים מזה מספר שנים בסכסוך מאד קשה עם הסעודים ועם האמירויות, שמפעילים עליהם לחצים מאד גדולים. באמצעות הכסף המועבר לעזה קטר בונה את תדמיתה כגורם מפשר וכגורם מרגיע. הקטארים אומרים: "אנחנו אלה שמאפשרים לחמאס להפסיק לאיים בהפעלת טרור".
בראייה כוללת, הקטארים מרוויחים מכל העניין, למרות שזה עולה להם כסף, התועלת שהם מרוויחים מההשקעה הזאת בראייה של הדברים שבאמת חשובים להם מצדיקה בעיניהם את ההשקעה".
8+ומה חמאס עושה עם הכסף?
"זהו כסף מזומן שאמנם חלקו הולך למשפחות אומללות בעזה (ויש כאלה לא מעט) אבל חלקו האחר הולך גם לתשלום משכורותיהם של פקידי חמאס ומנגנוני חמאס שמספרם מגיע ללמעלה מ 27 אלף פקידים. חלק מזה כמנהג המקום הולך למטרות "נאצלות" אחרות כמו טרור ובניית מנהרות ואולי גם קצת לכיסם של בכירי חמא"ס, אף אחד לא יודע לאן הכסף הולך בדיוק".
משוואה קטלנית
בהתחלה הכנסנו את הכספים כדי שתווצר רגיעה ומאז היו אירועים של מתיחות כמו שומר חומות מהומות וכו' אולי המשוואה לא עובדת?
"לכאורה המשוואה עבדה, תמיד עבור הכנסת הכספים קיבלנו רגיעה זמנית שנוצלה על ידי חמא"ס, בין השאר באמצעות הכספים האלה, לבניית היכולות שלה לקראת ההתלקחות הבאה. ככה הסתבר שאולי קנינו לנו עוד פעם רגיעה קטנה נוספת, לא שלמה ולא מספקת מבחינתנו, אבל בכל אופן רגיעה יחסית, תמורת הכנסת הכסף הזה, אלא ששילמנו מחיר די משמעותי, כיוון שהכסף איפשר להם לבנות את יכולותיהם. זה בא לידי ביטוי במגוון הכלים שראינו בעימות האחרון, כמו המנהרות, הרקטות, המטוסים ללא טייס והיכולות הימיות שלהם. הם בנו את עצמם, בין היתר על ידי שימוש בכסף הזה, זה נתן להם גם את הזמן וגם את התקציב".
נסיונות לפתרון חלופי
"בעקבות המבצע, בישראל הבינו שהחסרונות הנגזרים מההסדר עולים על היתרונות הגלומים בו ולכן צריך לשנות את אופן הכנסת הכסף כדי לוודא שהוא באמת מגיע לנזקקים. ישראל הייתה מעדיפה שהרשות הייתה חוזרת לשלם לעזתים, אבל נראה שזה כבר בבחינת "מים מאחורי הגשר", אז אם כבר הכסף נכנס, לפחות שיכנס בצורה בה יהיה יותר פיקוח על לאן הכסף הולך ושלא יגיע לידיהם של אנשי החמאס שינצלו אותו להתעצמות צבאית. מזה שלושה חודשים, מאז פרוץ העימות, נוצרה מציאות חדשה שבה ישראל אמרה: "עכשיו אתם הוכיתם, ואנחנו לא מוכנים שתחזרו לפתח את היכולות שהיו לכם, ולכן אנחנו לא מוכנים לאפשר לכם לקבל את הכסף הקטארי במתכונת הנוכחית, לא אכפת לנו שתקבלו את הכסף, אנחנו מבינים את הצרכים, אלא שצריך למצוא סידור אחר שיבטיח שהכסף לא ישמש אתכם לצרכים צבאיים אלא רק לנזקקים".
בשל כך, ישראל, הרשות הפלסטינית וקטאר מקדמות בתקופה האחרונה סידור שבמסגרתו הרשות הפלסטינית, בבחינת "הרצחת וגם ירשת" תהיה אחראית על העברת הכסף הקטרי לרצועת עזה.
הרצון הישראלי: כסף לנקקים בלבד
"הנחת היסוד של הסידור הזה היא שהרשות תקפיד שהכסף יגיע באמת לנזקקים ולא לאלה שלא צריכים אותו. הקטארים יתנו את הכסף לרשות הפלסטינית ולא לחמאס, "הרשות הפלסטינית" תפקיד את הכסף בבנקים שינפיקו כרטיסי אשראי מיוחדים באמצעותם ניתן יהיה לקבל את הכסף בסניפים ברצועת עזה, הכרטיסים האלה יוטענו על ידי אותו בנק ויינתנו למשפחות הנזקקות והמשפחה הנזקקת תוכלנה לבוא לכספומט בעזה עם הכרטיס הזה ולשלוף את הכסף שנמצא בבנק. גם הרעיון הזה תקוע כרגע, הן משום שחמא"ס מסרבת לקבלו והן משום שהבנקים מתנגדים לו מחשש שיואשמו בהעברת כספים לארגון טרור. בנוסף נבחנה אפשרות להעביר את הכסף דרך האו"ם, כנראה דרך אונר"א".
"הכסף יגיע גם לחמאס"
אם ההסדר דרך הרשות יתקבל, אתה חושב שאפשר לסמוך על חמאס שיתנו לדבר כזה לעבור חלק ולא ישדדו את הכרטיסים מהמשפחות הנזקקות? זה מזכיר שפעם אחת כשנסעתי ברכבת שמעתי את זה שישב לידי מספר לחבר שלו איך הוא לוקח את הגראס הרפואי של אמא שלו לעצמו, יש משהו שמבטיח שלא יקרה בעזה משהו דומה?
קופרווסר צוחק ומשיב: "סביר להניח שלפחות חלקו של הכסף ישתלשל לכיסה של החמאס, מה גם שיש משהו כמו 117 אלף משפחות נזקקות ו 27 אלף פקידי חמאס, אז גם הם יקבלו כסף, אני בטוח שפקידי החמאס ישלמו איזה מס לחמאס כך ש- "אין מה לדאוג", הכסף יגיע גם לחמאס. למרות זאת יהיה סוג של פיקוח קצת יותר משמעותי על חלוקת הכסף כי זה לא יגיע בכסף מזומן אלא דרך כספומטים של בנקים והעבודה של החמאס כדי להשתלט על הכסף הזה תהיה כרוכה ביותר מאמץ.
8+"חמאס בינתיים מתנגדת לסידור הזה, הם אומרים לעצמם: 'הרשות הפלסטינית עויינת אותנו ואם מחר היא לא תרצה להעביר את הכסף אז היא לא תעשה את זה. בנוסף, אין לנו מנגנוני לחץ עליה כמו שיש לנו על ישראל (לירות רקטות או לשגר בלוני תבערה לדוגמא)". בכל מקרה, מבחינת ישראל יש יתרון מסויים כי אולי פחות כסף יגיע לחמאס וגם ישראל לא תיתפס כמי ששולטת בכניסת הכספים לעזה שזה דבר שמציג אותנו כשולטים בעזה יתר על המידה".
בכל זאת יש פה גם בעיה כי אנחנו מאבדים את אחד מסוגי הלחצים שאנחנו יכולים להפעיל על חמאס. לא נוכל למנוע את העברת הכסף כי הוא יגיע דרך רמאללה. הסטטוס הנוכחי הוא ששום דבר לא קורה. לא מועבר כסף כבר מספר חודשים. החמאס עצבנית ולחוצה אבל בינתיים היא לא קיבלה את ההסדר שהוצע על ידי הרשות ועל ידי קטאר".
"מה טוב לישראל? שאלה טובה"
אז לסיום הייתי רוצה לשאול אותך, מה לפי דעתך הוא הפיתרון הטוב ביותר בשביל ישראל בכל המצב הזה?
"מה טוב לישראל? שאלה טובה, הדבר הרצוי הוא שהרשות תחזור להעביר כסף לעזתים כפי שהיה נהוג עד 2017 אבל זה לא הולך לקרות. הדבר השני הכי טוב זה לפחות שכולם יבינו את התמונה הזאת כי רבים מאשימים את ישראל בחניקת עזה, למרות שלישראל לא היה שום קשר לעניין הזה. זו לא הייתה יוזמה ישראלית. זהו מהלך שהרשות הפלסטינית יזמה, ושעודד אלימות מצד הפלסטינים בעזה בהובלת חמא"ס, והקטארים נכנסו לתמונה כדי לפתור את הבעיה בתמיכת ישראל. זה עניין פנים פלסטיני שהקטארים פתרו זמנית, והפתרון נתן לישראל כלי השפעה. הדבר השלישי שאני חושב שהוא חשוב הוא להבין מה הם היתרונות ומה הם החסרונות כפי שפירטתי. צריך להבין שאם אנחנו הולכים להסדר הזה, נכון שלחמאס יהיה קצת פחות כסף, אבל אנחנו נאבד את השליטה שלנו במנגנון הזה וכך כשנרצה להשפיע על החמאס בפעם הבאה נתקשה לעשות זאת".
