המשטרה תפצה שני צעירים שנעצרו במעצר שווא כחלק ממסע הפחדות כלפי אזרחים שמעוניינים להפגין נגד המצעד.
במקרה הראשון, המשטרה תשלם פיצויים על סך 3,500 ₪ לצעיר שעוכב ללא סיבה כשניסה להפגין כחוק נגד מצעד הגאווה בירושלים בשנה שעברה, במסגרת הסכם פשרה בין הצדדים. עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו המייצג את הצעיר ברך על ההחלטה. העיכוב התרחש לפני כשנה, את ניסה א', צעיר כבן 20, להפגין נגד מצעד הגאווה בירושלים. בכתב התביעה תואר כי א' הגיע לקצה האזור המתוחם של מצעד הגאווה, כשבכוונתו לשאת שלט מחאה. עם הגיעו למקום ניגש אליו אדם בלבוש אזרחי, והציג לו תעודת שוטר.
א' שאל את השוטר הכין לעמוד עם השלט, ובתגובה השיב השוטר כי הוא מעכב את א' לתחנה. א' הוכנס לניידת, טלפונו הנייד נלקח ממנו והוא הוסע למגרש הרוסים. רק לאחר שעה ארוכה נחקר א' בחשד להפרת הסדר הציבורי, ושוחרר קרוב לחצות הליל. בצאתו מסר לו השוטר כי הוא יכול לקחת את השלט מתחת המשטרה.
1+בתביעה צויין כי במהלך החקירה אמר החוקר לא' כי אסור היה לו לעמוד עם שלט ואסור היה לו למחות בלא לקבל רישיון מראש "אמירות שלא רק שאין להן יסוד ומסד בחוק, אלא שמנוגדות אף לנורמות המקובלות בכל רובדי החוק במדינת ישראל". בטענות התביעה נכתב כי לא' היה זכאי לעמוד מחוץ למתחם המצעד עם שלט מחאה, כי המשטרה הגבילה את חופש המחאה של המתנגדים למצעד, כי המשטרה שמרה על מראית פני דברים דמוקרטית, כאשר בפועל כל מי שהפגין עוכב לתחנת המשטרה. "הפגיעה בתובע כפולה: גם נשללה ממנו הזכות להפגין, וגם עוכב שעות לתחנה".
במקרה נוסף שאירע, בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים פסק על המשטרה לפצות צעיר בכ-10,000 ₪, לאחר שנעצר לשווא בעת שהפגין בצורה חוקית ובמתחם המאושר על ידי המשטרה נגד מצעד הגאווה שנערך בירושלים לפני כשלוש שנים. מדובר בצעיר הנעצר באופן שיטתי מידי שנה על ידי המשטרה, אולם המעצרים מעולם לא הולידו כתבי אישום. בהחלטתו רמז השופט כי מקור המעצרים הוא בהוראה מגבוה.
האירוע התרחש בעת מצעד הגאווה בשנת 2019, כאשר התובע הפגין בצורה חוקית במתחם המאושר על ידי המשטרה. המקום היה מלא שוטרים, ביניהם גם שוטרים לבושים בגדים אזרחיים בפיקודו של פקד יהונתן ועקנין, שהכירו את הקטין מאירועים קודמים.
פקד ועקנין ניגש אל התובע, ביקש ממנו להתלוות אל השוטרים ואמר לו "אל תעשה בעיות, אתה מכיר את העניין". אלא שלא בכך נגמר הסיפור, אחד השוטרים, שלא היה לבוש כשוטר, תפס בידו של התובע ודרש ממנו להתלוות אליו, בלי שנאמרה לתובע סיבת העיכוב. כמו כן, כל אותם השוטרים שהיו לבושים בלבשו אזרחי כלל לא הציגו תעודות שוטר כנדרש.
כאשר דרש התובע לדעת את סיבת העיכוב ואמר לשוטרים כי הגיע להפגנה חוקית שאושרה מראש על ידי המשטרה, נאמר לו כי סיבת העיכוב היא 'חשש להפרת הסדר הציבורי'. משניסה התובע להבין ולדעת על מה מבוסס החשש, ענה לו פקד ועקנין כי "זה מיותר… אני אעצור אותך".
התובע ביקש מהשוטרים להציג תעודת שוטר. אחד מהשוטרים אכן הציג תעודת שוטר, ואז עצר אות התובע ואזק את ידיו. התובע נלקח לימ"ר כאשר הוא מובל אזוק במרחב הציבורי בניגוד לחוק, ובימ"ר הוחזק במשך שש שעות, עד תום המצעד, כשהוא אזוק כל העת.
נציין כי זו לא הפעם הראשונה שהצעיר נעצר בחשד דומה, ולמעשה מדובר בתרחיש שחזר על עצמו מידי שנה בין השנים 2017 – 2020. כל שנה מחדש נעצר הנער בזמן מצעד הגאווה, אולם לא הוגשו נגדו שום כתבי אישום. להפך, כעת קבע בית המשפט כי מדובר במעצר שווא ועל המשטרה לפצות את הקטין.
לדברי אלעדי ויזל מארגון חוננו שייצג את התובע, מדובר בפגיעה שיטתית בחופש המחאה שלו "זו התנהלות שמעצימה את הפגיעה. מדובר בנער שהמשטרה החליטה, משום מה, 'להתלבש' עליו עוד בהיותו קטין וחרף היותו נטול כל עבר פלילי שקשור למצעד. ומאז, שנה אחר שנה, המשטרה עוצרת או מעכבת אותו ובכך מונעת ממנו להפגין נגד המצעד".
1+השופט לא קיבל את טענת המשטרה לחשש מהפרת הסדר הציבורי, ואף טען כי מדובר בהוראות מגבוה "החשד הגיע כעובדה קיימת "מלמעלה", מבלי שפקד ועקנין ידע מה יסודותיו". בהמשך כתב השפוט בפסק הדין כי לא הוצג צידוק לאיזוק התובע בדרך לתחנת המשטרה ובפרט לא בשהייתו בה. לדבריו "מדובר בהתנהלות תמוהה ולא חוקית … תוך שלא ברור במה חטא ולמצער מה היה החשש שיהיה חטאו".
בדבריו, התייחס השופט לכך שלא מדובר בפעם הראשונה שהתובע נעצר ללא הצדקה "לכל זאת נוסף רכיב של חזרתיות בהתנהלות הנתבעת אל מול התובע. מדי שנה מגיע התובע לממש את זכותו הדמוקרטית למחות נגד מצעד הגאווה ומדי שנה הוא מיורט על ידי משטרת ישראל וחירותו ניטלת ממנו – בדיוק לשעות קיום המצעד. אישומים פליליים – לא הוגשו. חקירות מעמיקות – לא היו. הדברים מדברים בעד עצמם".
השופט מנה את העבירות שעשתה המשטרה במעצר השווא, בניהן עיכוב שלא כדין, שוטרים שלא הזדהו, איזוק ללא סיבה ועוד. לאור זאת פסק השופט כי על המשטרה לשלם לתובע פיצוי בסך 7,500 שקלים, וכן הוצאות המשפט על סך 1,650 שקל.
ממשטרת ישראל נמסר: "היערכות משטרת ישראל מתבססת כבכל אירוע הן על תמונת המודיעין והן על הערכות המצב, וכוללת בתוכה פעילות משטרתית גלויה וסמויה טרם האירוע ובמהלכו. לצד הפקת הלקחים הנדרשים, אנו נמשיך לאפשר את חופש הביטוי והמחאה כחוק ולמנוע מימוש כוונותיהם של אלו המבקשים לפגוע בזכות זו ולהפר את הסדר הציבורי".
