השבוע הלכה לעולמה היוצרת המוכשרת והצעירה תמר (טאי) עמר ז"ל, שנמצאה ללא רוח חיים. אין צורך לספר על הקשיים שחווים אמנים בתחילת דרכם אל ההצלחה, וקרוביה של תמר סיפרו שאותן התהפוכות לא דילגו גם עליה. להקת 'התקווה 6' העלו היום (ו') פוסט לרשתות החברתיות, בו הם מספרים על המסע הלא פשוט שמוזיקאים צעירים נדרשים לעבור, ונותנים להם טיפים חשובים מאין כמותם על מנת שיעברו אותו בהנאה וביטחון.
כך כתבו:
"משהו קטן לכל האמנים הצעירים שבתחילת דרכם. כמעט כמו כל דבר בחיים האלה, המסע הוא ללא תחנה סופית. סיפור שלא נגמר. מה זה אומר? כל כישלון, כל מבחן, כל אודישן, כל הופעה שלא הגיעו אליה מספיק אנשים, כל שיר שלא נכנס לפלייליסט, כל יצירה שנתקעה לכם, ביקורת קוטלת ואכזבה אישית – הכל מהכל = חלק בלתי נפרד מיסודות ההצלחה. תאמינו לי".
"קשה להבין את זה ככה, אני יודע. כי האמנות שלכם היא מי שאתם, ההוויה והשליחות. בערך הדבר הכי גדול ומשמעותי שיוצא מכם וזה לא הגיוני שהעולם לא מתחבר לזה! זה מעליב. וכנראה משהו אצל כולם לא בסדר. זו אשכרה התחושה נכון? אבל זה לא העניין. ולזה צריך להתרגל. עשייה והתקדמות. כן, נשמע משעמם! אבל כן".
"כל ענייני התהילה, הפרסום, הקהל, והזרקורים זה רק בונוסים. אחלה של בונוסים כן? אבל בונוסים, שמקבלים מדי פעם כתגמול לעבודה הקשה שלכם. זה שאתם מנסים ומשתפרים וצומחים – זה הדבר האמיתי. אין כמו הריגוש האופורי אחרי שמצאתם פתרון לשיר תקוע, ואין כמו אדרנלין של 5000 איש בפסטיבל אחרי שלא תמיד באו אנשים לראות אתכם. חייבים את המשבר בשביל הניצחון. פשוט חייבים. תהיו סבלניים, תהנו מהדרך האינסופית הזאת, תפנימו שלא כל החיים הם פסגה, ותזכרו שעד יומכם האחרון לא סיימתם את שנות הלימוד".
"חבר׳ה, כל מה שכתבתי לכם פה, אני מייעד גם לעצמי. כל יום. צעד צעד, לבנה לבנה. סבלנות, זה יגיע. תשמרו על עצמכם בתהליך, על הנפשות הרגישות ועל הלב השברירי, דברו עם מי שצריך בכל רגע ותזכרו – כשנכבה האור, החיים נדלקים".
