תשומת לב, ליווי ותמיכה ברגע הנכון עשויים להציל חיים
איזו השפעה עצומה עשויה להיות לתשומת הלב שאדם מעניק לזולתו – השפעה של חיים ומוות ממש.
אם בחרנו לתמוך באדם אחר, פיזית או נפשית – בדר"כ לא נדע עד כמה השפענו לטובה על חייו. ולהפך: אם בחרנו להתעלם, אפילו ללא החלטה מודעת: פשוט היינו עסוקים ולא שמנו לב למצוקת האחר – בדר"כ לא נדע איזה נזק עצום גרמנו לו, בעצם התחושה שאין לו על מי להישען.
במצוות עגלה ערופה מספקת לנו התורה "הצצה" אל התוצאות הרות-האסון של התעלמות מהזולת, של העדר תשומת לב, ליווי ותמיכה, ומזהירה אותנו לבל נחטא בחטא ההתעלמות. ומכלל לאו נלמד הן: תשומת לב, ליווי ותמיכה ברגע הנכון עשויים להציל חיים, ולבנות חיים.
"אנשים טובים באמצע הדרך,
אנשים טובים מאד.
אנשים טובים באמצע הדרך,
ואתם אפשר לצעוד" – כתבה נעמי שמר, וכ"כ צדקה.
כל אחד מאתנו יודע עד כמה הוא מודה בליבו לאנשים טובים שהושיטו לו יד וכתף תומכת, שליוו אותו בתקופות קשות, או אפילו רק מאתגרות ומורכבות, בחייו. כמה מאתנו בוחרים להיות בעצמם "אנשים טובים באמצע הדרך", ללוות בעצמם אנשים אחרים, ולא רק באופן מזדמן אלא כדרך חיים?
השבוע פגשתי כמה אנשים כאלה, שבחרו ללוות עולים חדשים בחבלי הקליטה שלהם בארץ:
בתחילת השבוע נפגשתי עם הדסה ממו, בעצמה עולה ותיקה מצרפת, שבחרה ללוות מורים יהודיים מצרפת, לסייע להם להיקלט במקצוע ההוראה כאן בארץ. הדסה, שעברה על בשרה את קשיי הקליטה, תיארה בפני איך היא חוברת לעולים עוד בשלבי ההתלבטות אם כן או לא לעלות, ומלווה אותם לאורך שנים עד שהיא מוודאת שקליטתם המקצועית הצליחה. מאות משפחות זכו לחיים חדשים ומלאים בא"י, בזכות הליווי של הדסה.
כפר הקליטה איבים:
ואתמול, בביקורנו בכפר הקליטה איבים הסמוך לשדרות, פגשנו משפחות מיוחדות שבחרו ללוות עולים חדשים בתהליך הקליטה שלהם, פשוט באמצעות שכנות טובה. משפחות ישראליות שעזבו את בתיהן הנוחים ועברו לכפר הקליטה כדי לייצר שם חיי שכנות קרובים, שווים, פתוחים עם משפחות עולים מאתיופיה. אנשים טובים באמצע הדרך שפותחים את הלב ואת הבית בפני העולים החדשים ובכך מלווים אותם בדרכם הלא-פשוטה להשתלבות בחברה הישראלית.
אני מצדיעה לאנשים הטובים האלה, ומבטיחה להם ולעצמי, לסייע להם ככל שאוכל במפעלי הליווי החשובים שלקחו על עצמם.
