זאת הייתה אחת הפעולות הנועזות של שייטת 13 אך היא הסתיימה בטרגדיה נוראית. בקרב נהרגו 11 מלוחמי השייטת ועוד הרוג אחד מכוח החילוץ. בנוסף, ארבעה נפצעו ובשטח נשארה הגופה של לוחם מהשייטת.
האירוע התרחש בלילה שבין 4 ל־5 בספטמבר 1997 -ג' אלול תשנ"ז, במסגרת מבצע "שירת הצפצפה". כוח שמנה 16 לוחמים בפיקוד של סגן-אלוף יוסי קורקין יצא למבצע פשיטה חשאי בלבנון, כאשר המשימה שלו הייתה להניח מארב של מטענים כנגד בכיר בארגון 'אמל' בסמוך לעיירת החוף 'אנצרייה'.
הכוח הושט בספינת טילים ואחרי זה ירד והתקדם בסירות גומי למרחק של 800-1,000 מטר מהחוף. לאחר שחייה הלוחמים הגיעו לחוף לנקודה שבין צור לצידון.
במהלך התנועה נפגע הכוח ממספר מטעני צד מה שגרם לנתק בין הכוח הקדמי לכוח העיקרי.
מדובר היה ככל הנראה במארב מתוכנן מראש. הלוחמים השיבו אש ובמהלך הקרב התפוצץ גם מטען שנשא הכוח האחורי. 11 לוחמים נהרגו. הקשר בכוח, סער ישראלי, העביר דיווח בקשר על מיקום הכוח ומצב הלוחמים, והזעיק את כוח החילוץ.
בנקודה זו התגלתה אחוות הלוחמים ברעות מופלאה: למרות לחץ מהדרג הפיקודי הבכיר של חיל האוויר הישראלי בקריה לסיים את האירוע בהקדם, המשיך כוח החילוץ בחיפוש אחר הנעדרים. וכך, למרות שמסוק החילוץ טס לעבר בית חולים נהריה כדי לטפל בפצועים, כוח החילוץ, נותרו בשטח בהחלטת מפקד כוח החילוץ, כדי לאתר את הלוחמים שנעדרו.
1+במהלך החיפוש הצליחו הלוחמים לאתר ולחלץ את גופתו של יוחנן הילברג הי"ד. לפנות בוקר הורה הרמטכ"ל ליפקין-שחק לכוח החילוץ להתפנות מהשטח. גופתו של אחד ההרוגים, רב-סמל איתמר אליה, נותרה בשטח, והוחזרה לישראל ביוני 1998 יחד עם חלקי גופות של חיילים נוספים שנהרגו בפעולה. עסקה זו אגב, התאפשרה לאור מבצע 'נוף פראי' שבו לוחמי יחידת אגוז הרגו בקרב יריות את 'האדי נסראללה', בנו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה.
בעקבות כישלון המבצע הוקמו שתי ועדות חקירה בהן נקבע שהמארב היה מתוכנן.
בשנת 1,999 הוקמה לזכרם של הלוחמים אנדרטה מיוחדת. הסטי"ל בו הפליגו הלוחמים הוטבע מול חוף שבי ציון ומשמש אתר צלילה להנצחת 12 לוחמי שייטת 13. לחרטום הסטי"ל הוצמדו 12 כיסאות, כמספר הנספים ושמות של הלוחמים חרוטים עליהם.
