הבוקר התבשרנו על מותו של הרב אברהם דב אוירבך אב"ד של העיר טבריה, ובנו של הרב שלמה זלמן אוירבך.
ובתוך כך יו"ר 'הציונות הדתית' ח"כ בצלאל סמוטריץ' פירסם בעמוד הפייסבוק שלו דברי הספד לרב אוירבך ז"ל, אליו היה קשור מאוד. סמוטריץ' סיפר על המסר המיוחד שלימד אותו הרב אוירבך ביום שנבחר לכנסת. בנוסף פירסם ח"כ סמוטריץ' סרטון מהביקור הארחון שערך בבית הרב.
דברי ההספד של ח"כ סמוטריץ':
א' אלול. ביום שבו רבבות רבבות התלמידים חוזרים לישיבות, נתבקש מורנו ורבנו שהיה כאב לנו, הגאון הגדול הרב אברהם דב אוירבך זצ"ל, לישיבה של מעלה.
בבית אבא שליט"א כשאמרו "הרב" כולם ידעו על מי מדובר.
הרב היה כולו אלול. כולו אהבת תורה ויראת שמים, כל עצמותיו אמרו "שבתי בבית ה' כל ימי חיי", כולו אהבה לכל יהודי ויהודי. כולו אהבה לארץ ישראל וחיבור למיישביה החקלאים במושבים הדתיים ברמת הגולן ובגליל, שאותם הוא ליווה בעצה טובה, בעידוד וחיזוק, ובפסיקת הלכה במצוות התלויות בארץ.
הרב היה גאון בתורה וגאון במידות תרומיות. מנקיי הדעת שבירושלים, שגדל בביתו ובצורתו של הגרש"ז זצ"ל, עם שכל ישר וסברות ישרות והשקפה רחבה ובהירה.
זכיתי לגדול בצל דמותו האדירה מאז שאני זוכר את עצמי ולקבל ממנו כל כך הרבה. קצרה היריעה וקטנו המילים מלבטא.
רק סיפור אחד קטן אני רוצה לספר עכשיו שיאפשר הצצה לדמותו ועולמו של הרב.
כשנבחרתי לראשונה לכנסת, מיד אחרי טקס ההשבעה נסענו, אבי ואני, לרב לקבל את ברכתו. ישבנו שם כחצי שעה וניהלנו שיחה בעניינים והדרכות ציבוריות. כשקמנו ללכת, אחז הרב בידי בחום ואמר לי: בצלאל, אתה תתעסק עכשיו בדברים גדולים ובעניינים שברומו של עולם. אבל הכי חשוב שלא תשכח את היהודי הפשוט שיפנה אליך עם צרכיו וצרותיו האישיות. אל תתן לדברים הגדולים לדחוק את הפרטים הקטנים ותשתדל תמיד לתת מענה לכל פונה.
הצוואה הזו שקיבלתי ממנו בחייו מלווה את הצוות שלי ואותי בכל השנים האחרונות. המאמץ לשלב בין קידום התכניות והחוקים והתקציבים של הדברים הגדולים לאחריות שיש לנו לכל יהודי ויהודי ולצורך להיות שם בשבילו ולתת מענה. חבל על דאבדין ולא משתכחין. מי יתן לנו תמורתו. ברוך דיין האמת".
על הסרטון שצירף כתב סמוטריץ': "בפסח האחרון עלינו, כבכל רגל, להקביל פני רבנו ברגל בביתו בטבריה. הרב כבר לא היה בריא וכשבאנו להיכנס יצא מהבית מישהו ואמר שהרב לא חש בטוב והכניסו אותו לנוח. אבא שלי נכנס לבד כדי לומר חג שמח לרבנית, אנחנו נשארנו בחוץ ותכננו לסוב על עקבינו ולחזור הביתה.
כשסיפרו לרב שאבא שלי הגיע הרב התחזק פתאום וביקש לצאת לשולחן ולקבל אותנו (אני מניח שהוא ידע שנסענו לשם כך שלוש שעות ואף יותר לכל כיוון…). ישבנו שם כשעה של שירה ודברי תורה ופניו של הרב פשוט קרנו משמחת החג. משפחתו אמרה לנו אח"כ שהם הרגישו שזה נתן לו כוחות גדולים. לצערי זו היתה הפעם האחרונה שבה זכיתי לראות את הרב ולקבל את ברכתו".
