איזה הורה לא מתפלל לראות את הילד שלו מצליח ומתגבר על כל המכשולים שבדרך? מי לא מכיר את ההתמודדות הלא פשוטה עם הפרעות קשב וריכוז? ישראל קטורזה משתף בתחושת הגאווה שגרם לו בנו, שסובל מהפרעות קשב, ובמסע שעברו כמשפחה כדי להגיע להישגים המרשימים שצבר.
כך כתב:
"כשאתה קם מוקדם בבוקר, לוקח לגן ומחזיר מהגן, והגננת סילבי אומרת לנו שהוא ילד מקסים ומיוחד. ואז כיתה א' ומשברים בלימודים, המורה מדברת איתך שהוא חייב להיות יותר מרוכז בלימודים, ואז יש אבחון ובעיות קשב והקלות. אתה מקווה שתהיה לו מורה שתבין אותו שתעזור לו".
"ואז הוא מגיע לבית הספר 'תיכונט' ושם הוא לומד שיחסי אנוש קודמים ללימודים. ומנהל בית הספר רם כהן בוחר את המורים הנכונים שמבינים ותומכים ועוזרים. פתאום כבר הוא לא צריך להתאמץ בכתיבה ידנית ששם הוא חווה קשיים ויש את המחשב, הוא מסיים את בית הספר בהצטיינות".
"ואז יש את החשש מהטירונות – כיצד הוא יתמודד שם עם בעיות הקשב? ואז הוא צולח גם את זה. מתגייס למיטב כשהוא אחראי על אתר מתגייסים, מקבל חייל מצטיין, ואנחנו ההורים גאים בו כל כך. ואז הוא מגיע לעבוד במשלחת ישראל לאו״ם כשהוא אחראי מדיה של השגריר שלנו ארדן והלב שוב מתפוצץ מגאווה".
"למה אני כותב את כל זה? כי מוסדות הלימוד והלימודים הם דבר חשוב, אבל הם לא יכולים ולא צריכים להוות מכשול בפני שום רצון או יכולת של אף ילד. חשוב להקשיב לילד, להבין מה קשה לו? מה מעניין אותו? לא להתייאש ולהרים ידיים, חשוב למצוא את המורה הנכון ואת המסגרת הנכונה שתסלול לילד שלכם את הכביש המהיר להצלחה. היום כל כך התגאיתי בו, לא האמנתי שזה דור שלי. אני אוהב אותו מאד ותודה שגרמת לי כזו גאווה".
