accessibility-icon
share-icon
איך יצביעו בנט וליברמן?  צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ
איך יצביעו בנט וליברמן? צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ

פגיעה ברבנות ותשלום בכניסה לת"א: כל הפרטים על התקציב שאושר

מערכת C14

מערכת C14

כד אב ה'תשפא (02.08.21)

0

like

0

dislike

התקציב אושר על ידי השרים פה אחד בתום משא ומתן ארוך שנמשך לאורך הלילה • תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל


ממשלת בנט-לפיד-עבאס אישרה הבוקר (שני) את תקציב המדינה לשנים 2020-2021. לאחר אישור הממשלה, התקציב יובא גם לאישור הכנסת, דבר שמחייב אותה לסגור "עסקאות שונות" עם חברי הקואליציה. את התקציב ירגישו בעיקר אזרחי ישראל בחשבון הבנק שלהם בעקבות המיסים השונים שיוטלו. לאורך הלילה התנהלו משאים ומתנים בחדרים נפרדים, ובבוקר הגיעו הצדדים לסיכום על סעיפי התקציב הדו-שנתי.

בין הרפורמות שאושרו בתקציב: מס על משקאות ממותקים, העלאת גיל הפרישה לנשים, פגיעה ברבנות הראשית לישראל והכנסת רגלם של רפורמים למדינת ישראל, תשלום על כניסה לעיר תל אביב ברכב פרטי, ועוד. על פי הודעת משרד האוצר, תקציב המדינה ל-2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל ועל כ-452.5 מיליארד שקל ב-2022. הגירעון יעמוד ב-2021 על 6.8% ועל 3.9% ב-2022.

יחולו אגרות תחבורה ציבורית – בין היתר באמצעות גביית תשלום עבור הכניסה לגוש דן בשעות הגודש החל משנת 2024, תוכנית לגמישות ניהולית בחינוך כך שמנהלי בתי ספר יקבלו סמכויות שלא היה ברשותם בעבר, הסבת אזורי משרדים לא מיושבים למגורים, רישוי כ-190 אלף עסקים שמחויבים ברישיון עסק, לפעול לקידום ייצוא הקנאביס הרפואי, קידום דיגיטציה של גופים ממשלתיים, קידום רגולציה בתחום הכבאות וקידום שורת הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לקידום משק חשמל ירוק.

53 מיליארד ש"ח לעבאס: תקציב המדינה אושר בממשלה

53 מיליארד ש"ח לעבאס: תקציב המדינה אושר בממשלה

0
02.08.21|מערכת C14

העלאת גיל הפרישה לנשים – גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בעולם (62 בהשוואה ל-65.8 בממוצע במדינות ה-OECD), וישראל היא אחת המדינות הבודדות בהן נותר פער בין גיל הפרישה לנשים לזה של גברים. גיל הפרישה הנוכחי לנשים אינו תואם את העלייה המשמעותית בתוחלת החיים ואת התהליך המתמשך של הזדקנות האוכלוסייה בישראל. לנוכח כל הסיבות הללו, גיל הפרישה לנשים יועלה בהדרגה, ולצדו יקודמו צעדים רבים שמטרתם לצמצם את ההשפעה של העלאת הגיל על נשים מבוגרות הקרובות לגיל הפרישה יחד עם צעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים. גיל הפרישה לנשים יעלה באופן הדרגתי, לאורך 11 שנים, עד לגיל 65 (4 חודשים בשנה למשך שלוש שנים ו-3 חודשים בשנה למשך 8 שנים נוספות).

פגיעה בחקלאות הישראלית: הרפורמה כוללת את פתיחת ענף החקלאות ליבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות הון בחקלאים שיביאו לקפיצה הטכנולוגית של הענף. במסגרת הרפורמה יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח, תוך אימוץ רגולציה אירופית בהגנת הצומח. הרפורמה צפויה להביא להפחתת יוקר המחיה במזון, הגדלת מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכן, כמו גם זמינות של פירות עונתיים לאורך כל ימות השנה.

פגיעה ברבנות הראשית לישראל: תכנית רוחבית לפגיעה בכשרות ובכוחה של הרבנות הראשית, בטענה כי זה בוצע לשם "הפחתת יוקר המחיה והיקף ההוצאה הפרטית על צריכת המזון בישראל" למרות המיסים האחרים שהוטלו שיעלו את יוקר המחיה יותר משהיה עד כה. צעד זה עתיד לפגוע קשות ברבנות הראשית, ועלולה להכניס גופים רפורמיים שמעוניינים לבטל את חלקה של המדינה היהודית בישראל.

maximize-image
images-count1+
צילום: הדס פרוש פלאש 90

העלאה של מחיר התחבורה הציבורית – פגיעה בשכבות החלשות: על רקע המשבר התחבורתי המחריף ובפרט בגוש דן ובמטרה להפחית את עומסי התנועה, החל בשנת 2024 תחל גביית תשלום עבור הכניסה לגוש דן בשעות הגודש. התכנית תציב בפני אלו הבוחרים לנסוע ברכב פרטי בשעות ובאזורי הגודש מחיר נכון יותר של הנסיעה תוך הפנמת העלויות החיצוניות הכוללים אובדן זמן, זיהום אוויר ותאונות דרכים.

בכך השימוש במשאב הכביש צפוי להתייעל ולאפשר לנוסעים רבים יותר להיכנס לאזורי הגודש בשעות השיא ולמאות אלפי אנשים את ההזדמנות להגיע למרכזי התעסוקה במספר דקות. ההכנסות הצפויות מהתשלום אותם ישלמו הנוסעים ברכב הפרטי יממנו תכנית חומש חסרת תקדים של כ-2.7 מיליארד ש"ח. כמו כן תתוקצב תכנית פיתוח רחבת היקף של תשתיות תחבורה ציבורית ובכללן, מסופים, נת"צים, שבילי אופניים, חניוני חנה וסע והרחבת התשתית הרכבתית. תוספת התחבורה הציבורית הצפויה תביא לשיפור באיכות הנסיעה, להאצת מהירות הנסיעה ולהגברת תדירות הקווים. שיפורים אלו צפויים להביא קהלים חדשים לשימוש בתחבורה הציבורית, לתרום לרווחת כלל משתמשי הדרך ולגידול תוצר הנאמד במיליארדי ש"ח בעשור הקרוב.

maximize-image
images-count1+
צילום: מארק יער. פלאש 90

במהלך הלילה התנהל משא ומתן ארוך בין הצדדים. בתחילתו של הלילה קיוו לנהל את ההצבעה כבר לפנות בוקר אך גם בשעה 6:00 בבוקר עדיין לא הושגו הסכמות. שר הבריאות דרש תוספת של 2.5 מיליארד שקלים, והאוצר לעומת זאת רצה לתת תוספת של חצי מיליארד בלבד. לבסוף, קצת אחרי השעה 7:00 בבוקר, סיכמו הצדדים על מתן תוספת של 2 מיליארד שקלים. התוספת הסופית לתקציב משרד הבריאות תעמוד על 5 מיליארד: 3 מיליארד הגידול הקבוע והתוספת של 2 המיליארדים שסוכמו.

"רבותיי, גבירותיי, יש תקציב בישראל. תקציב של ממשלה שאכפת לה", אמר רה"מ נפתלי בנט. "לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד. אני מבקש מחברי הממשלה להבין את גודל הרגע: אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים הבוקר את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים".

יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר מסר בתגובה: "כסף למועצת השורא ולא לשכונות. ממשלת ישראל חייבת לעוף הבייתה. מדובר בממשלה רעה שמעבירה תקציב רע. התקציב רע לנגב, רע לבריאות, רע לצביון היהודי, רע לשכבות החלשות ובקיצור רע למדינה. כשלוקחים מהתקציב 53 מליארד שקל למועצת השורא, במקום לנתב אותו לשכונות, לבריאות ולצרכים החשובים, זה תקציב מסוכן וניאבק להפיל אותו בכנסת בכל כלי פרלמנטרי עד שהממשלה הרעה הזאת תעוף הבייתה".

עקבו אחרינו גם ב-Google News