בטקסט ארוך שפירסם בעמוד הפייסבוק שלו, ביקר יהורם גאון את דבריו של שר החוץ יאיר לפיד בנוגע לאנטישמיות וכן ציוץ שפירסם ח"כ יאיר גולן בט' באב. גאון שלל את דבריהם של השניים והציע בציניות מסקנה עגומה שלדעתו עולה מאופן החשיבה שלהם – "אין ספק שהיהדות אינה רק יהודית".
כך כתב:
שר החוץ אמר ש"הגיע הזמן שנתחיל לספר את הסיפור הנכון על האנטישמים שלא היו רק בגטו בודפשט. אלא שאנטישמים היו גם סוחרי עבדים שזרקו מספינות, (עבדים כבולים בשרשראות), ושאנטישמים הם בני שבט ה"הוטו" ברואנדה שטבחו בבני שבט ה"טוטסי", ואנשים שהורגים במכות צעירים מהקהילה הלהט״בית. האנטישמים הם כל מי שרודף אנשים לא בגלל מה שהם עשו, אלא בגלל מה שהם", סוף ציטוט .
קיצורו של דבר להבנתי שכל מי ששונא והורג, מתעלל ומכה, עורף ושורף – זה "אנטישמי", אז אנחנו מדברים על אנשים רעים בסך הכל. אז מה שייך ה"שמי" לעניין? למה לקחת עניין כל כך יהודי ולהופכו לאוניברסלי בלי שהוא כזה? לא די לנו שלקחו מאיתנו את השואה היהודית ועשאוה "קריאה לסובלנות כלל עולמית"? שהרי כך טוענים באמריקה "הרי הרגו במלחמת העולם מיליונים, אז מה בדיוק הייחוד "היהודי" במלחמה הזאת"?
נורא פשוט, לא חיפשו במלחמה הזאת "פתרון סופי" ומוחלט לאף עם, חוץ מן היהודים שאותם השמידו בגז רעיל ובמשרפות ולא בקרבות.
אז עכשיו האנטישמיות , היא גם ה"טוטסי" ו"סוחרי עבדים" ו"בוקו חראם", ואפילו שזה נשמע יפה נאור ואוניברסלי זה סתם לא נכון, כי אנטישמיות זו שנאת יהודים לא שנאה בכלל, ויש לנו את הכבוד המפוקפק שיש שנאה שמיוחדת רק לנו היהודים, ואפילו שהערבים הם גם שמים כשאומרים אנטישמי לא מתכוונים לאף ערבי בעולם, אלא רק ליהודים, וזו שנאה שהחלה מזמן עוד לפני שהיו שבטי טוטסי בעולם.
1+הנוצרים שהחלו באנטישמיות
זה החל ביריבות דתית.
אצל הנוצרים החדשים ששנאו את היהודים המקוריים של הברית הישנה, שלא נכנעו לברית החדשה ודחו אותה, ואז הנוצרים החדשים הפגינו שנאה כלפי הדת שדחתה אותם ועשו לה דמוניזציה כבר בכתבי הקודש שלהם ששם היהודים מתוארים "כבני השטן על שסירבו לקבל את ישו". שם התחילה האנטישמיות שהיא: שנאת יהודים. הרבה לפני העבדים שנזרקו מן האוניות, ומבוקו חראם.
ובריצה המביכה לאוניברסליות הנאורה עוד לא תם הניגון. במהלך "תשעה באב" כתב חבר הכנסת יאיר גולן ש"הציבור החילוני מציין את תשעה באב בכל יום כאשר הוא נאבק למען שוויון לנשים, להט"בים, רפורמים, עניים ומיעוטים" (ובית מקדש הרוס הס מלהזכיר מה זה שייך?).
זאת אומרת – שהציבור החילוני עסוק "בכל יום" במאבק חברתי, לעומת זאת הציבור הדתי והמסורתי "מסתפק בצום יום בשנה", בשאר הימים הוא פשוט שונא חופשי, כי הוא כבר צם וכיפר על עוונו.
1+היהדות היא יהודית?
אז אחרי שהשואה התהפכה לנו ל"קריאה לסובלנות כלל עולמית" והאנטישמיות היהודית היא קריאה אוניברסלית "נגד הרוע האנושי", וחורבן בית המקדש שלנו הופך גם קריאה נגד "חורבן מוסרי כלל עולמי ואוניברסלי", אני חושב לכן שהגיע זמנו של "יום הכיפורים" לחדול מיהדותו המתנשאת ויש להופכו בהחלט לאמירה אוניברסלית המדברת במאבקו של האדם, כל אדם גם בשבטים הרחוקים ובבתי הכלא הפוליטיים, מאבקו בבטנו המקרקרת מרעב.
אני חושב שגם הציונות אינה ציונית ויהודית, אלא אוניברסלית וכלל יקומית, ובה רעיון ערגתם של מנותקי הבית בכל העולם לארץ מולדתם, לא רק יהודים רוצים לחזור הבייתה, גם האיטלקים וגם הספרדים שנתקעו פה בארץ בגלל הקורונה.
ואם כבר אוניברסלי ולא פרטיכולרי אין ספק שהיהדות אינה רק יהודית, מה פתאום? זה הרבה יותר רחב מזה, והרעיון האוניברסלי המסתתר ביהדות הוא השתתפות בכאבו של כל עם שלוקחים ממנו בלי הצדקה את מורשתו ויחודו ועושים אותם לאוניברסלים וכלל יקומיים בלי הגיון בכלל – לא הסטורי ולא רעיוני.
