מכירים את הזוגות שיש להם 'סיפור היכרות מעולה לספר נכדים'? לכבוד ט"ו באב, יום האהבה שיחול מחר (שבת) – הכירו חמישה זוגות מתוקים, שהדבר המאחד את כולם הוא דרך המוזרה והמיוחדת שבה נפגשו, ומה שנקרא – השאר היסטוריה.
"הדבר הראשון שאמר לי היה 'תנגבי את הזיעה' – ממש רומנטי!" | אביגיל ביר ואהרון בן הרוש
5+אביגיל ביר (25) מירושלים, ואהרון בן הרוש (25) מטבריה – מאורסים, וביום השני הקרוב יתחתנו (מזל טוב!).
איך הכרתם?
"שנינו מתנדבים ב'איחוד הצלה'", מספרת אביגיל. "ארגון של כמעט 7,000 כוננים שעוסקים בהצלת חיים, ומוזנקים לאירועים לפי הקרבה הגאוגרפית שלהם אל המקום שבו נדרשת עזרה. בגלל שיש מתנדבים רבים כל כך, אין מצב בעולם שתכיר את כולם – במיוחד כשאנחנו פרוסים בכל הארץ".
"הייתי נהגת אמבולנס במשמרת עם שתי חובשות חברות שלי, ומוקד 'איחוד הצלה' קיבל קריאה על תאונה קשה שהתרחשה ממש קרוב אליי. כמובן שמיד יצאתי למקום והגעתי תוך שתי דקות. במקום ראינו רוכב אופנוע בן 17 מחוסר הכרה ללא דופק ונשימה – זירה ממש קשה".
"הבנות שאיתי טיפלו בנהג הפוגע והביאו את הציוד, ובזמן הזה אני התחלתי לבצע בו פעולות החייאה", היא נזכרת. "לעשות החייאה זה דבר קשה מאד, במיוחד כשהתנאי שטח קשים -חושך, ואנחנו באמצע הכביש עם פצוע קשה. אחרי כחמש דקות של עיסויים, צעקתי אם יש מישהו שיודע החייאה ויוכל להחליף אותי או לעזור בדרך אחרת".
"פתאום, מאמצע שום מקום הגיע בריצה עוד כונן נוסף. לא ידעתי את השם שלו, וזיהיתי אותו רק לפי הווסט הכתום. הדבר הראשון שאני זוכרת ממנו היה שהוא הגיע, הביא לי נייר, ואמר לי 'תנגבי את הזיעה' – ממש רומנטי! בקיצור, האירוע הסתיים וכל אחד הלך לדרכו. אותו כונן רץ מהר משם ואמר שמחכים לו ברכב. אני חשבתי שבטח אשתו והילדים מחכים לו. כל מה שידעתי לגביו היה שהוא מטבריה אז באמת אין סיכוי שאתקל בו שוב. השלמתי עם המצב והלכתי לחפש חתיכים אחרים".
"כמה ימים אחר כך קיבלתי הודעה בפייסבוק שבה כתוב – 'רוצה לעשות משמרת אמבולנס יחד מתישהו?', וזהו – ביום שני הקרוב אנחנו עומדים להתחתן. אגב, מאז קיבלנו ארבעה תינוקות יחד ועשינו שמונה החייאות. שתיים מהן היו מוצלחות! פעם אחת יצאנו לדייט רשמי (ולא במשמרת אמבולנס) במסעדה, ואז קיבלנו קריאה על אישה בת 56 שהיה לה דום לב. עזבנו את המסעדה ורצנו לשם. בסופו של דבר האישה הזו חזרה לחיים מלאים, והיא באה לחתונה!".
טיפ מנצח לזוגיות מוצלחת:
"ללמוד לוותר, תמיד לתקשר אחד עם השנייה גם כשקשה. ודייט שבועי קבוע. בתוך השגרה של החיים חייבים למצוא זמן של יחד!".
"בפעם הראשונה שראינו אחד את השנייה – היינו לבושים כחתן וכלה!" | שחר ואריאל מרציאנו
5+שחר (29) ואריאל (31) מרציאנו, מתל אביב, ביחד 10 שנים, נשואים פלוס שני ילדים.
איך הכרתם?
"באחד מימי השירות הצבאי שלי, פגשתי באישה בעלת סלון כלות, שנדלקה על המראה שלי והציעה לי לדגמן אצלה לקמפיין שמלות הכלה הקרוב שלה", משתפת שחר. "הגעתי באותו היום, איפרו אותי וסירקו אותי ככלה, עם שמלה לבנה, בזמן שכולנו ממתינים לבחור שאמור להצטלם איתי ולדגמן כחתן".
"ואז מי נכנס לסט הצילומים? אריאל! מבטים הצטלבו, זו הייתה אהבה ממבט ראשון. בזמן הצילומים הרגשנו שמשהו אחר קורה והיה ללא ספק חשמל באוויר. בפעם הראשונה שראינו אחד את השנייה – היינו לבושים כחתן וכלה! בסט צילומים! אריאל לקח את מספר הטלפון שלי, ובאותו ערב שלח לי הודעה. שאלתי 'מי זה?', והוא ענה – 'החתן'. מאותו היום לא נפרדנו לדקה".
"לא דמיינתי שאפגוש את הבן זוג שלי בדרך כזאת גורלית, מאותו היום אני מאמינה בגורל ובעיקר ביד אלוהים! הופתעתי שאלוהים סידר לי כזאת דרך מטורפת ומיוחדת להיכרות עם אהבת חיי".
טיפ מנצח לזוגיות מוצלחת:
"הרבה הומור!".
"להכיר את בן הזוג שלך ברמזור אדום, זה שווה ערך לזכייה בלוטו" | רונן ואלירז אלגביש
5+רונן (26) ואלירז (25) אלגביש, מגבעת שמואל, ביחד כשלוש שנים וחצי.
איך הכרתם?
"רונן היה בקבע באותה התקופה, אני למדתי בירושלים, ובעקבות הברזה של חברה מטקס בירושלים, נסעתי בשנייה האחרונה לטקס ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – 'שרים בכיכר' בכיכר רבין", נזכרת אלירז. "רונן היה אמור להגיע לירושלים גם, אבל בעקבות פקקים החליט ללכת לטקס בתל אביב, לשמוע שם צפירה ואחר כך לנסוע לירושלים (שם ההורים שלו גרים)".
"בדיוק התחילו כל העבודות על הרכבת הקלה בתל אביב והכל התבלגן שם, לא ידעתי בדיוק לאיפה ללכת אבל הלכתי לכיוון. באיזשהו שלב היה מעבר חציה בדרך, ובדיוק כשבאתי לחצות התחלף לאדום. זה היה רחוב צדדי ולא היו מכוניות, אז רוב האנשים 'גנבו' אותו ועברו, אבל שני אנשים נשארו לעמוד – אני ועוד חייל אחד. ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי אותו אם הוא יודע איך מגיעים לכיכר רבין והוא אמר שהוא גם בדרך לשם בדיוק אז שנלך יחד".
"רונן הובך מהשתיקה בדרך והתחלנו לדבר. אחרי בערך 15 דקות הגענו לכיכר רבין, ממש כמה דקות לפני הצפירה. אני נכנסתי ולרונן לא נתנו להיכנס כי היה לו נשק ואסור להיכנס לטקס עם נשק. אמרתי לו בהצלחה ולהתראות ואז הוא צעק לי מרחוק 'רגע, איך קוראים לך בכלל?', אז עניתי לו 'אלירז', ומשום מקום, באמת שלא יודעת מאיפה זה הגיע, ויעידו כל האנשים שמכירים אותי עד כמה זה מפתיע – פתחתי בטלפון שלי את החייגן והושטתי לו שיכתוב את המספר שלו. הוא כתב, שמר כ'רונן' ואני רצתי לטקס כדי שלא יסגרו את השערים. בלילה התחלנו להתכתב בסמסים, יום למחרת עברנו לווטסאפ, ויום אח"כ כבר דיברנו בטלפון".
"ככה היינו חודש, שעתיים בכל יום בטלפון, שנינו היינו אחרי פרידות בדיוק ולא ממש רצינו להתחיל דייטים. אבל אחרי חודש הבנו שאנחנו עובדים על עצמנו ויצאנו לדייט ראשון (שהיה מזעזע אבל זכרנו חסד נעורים לתקופה שלפני. יצאנו לעוד דייט, והשאר היסטוריה). אחרי שנה וחצי התארסנו. אני חושבת שהסיכוי להכיר את בן הזוג שלך ברמזור אדום, זה שווה ערך לזכייה בלוטו. אלוהים אוהב אותנו!".
טיפ מנצח לזוגיות מוצלחת:
"לדבר על הכל הכל הכל! המחוות הקטנות הן מה שעושה את ההבדל, ולא לשכוח להגיד 'אני אוהב אותך'".
"הייתי צריכה משהו ובסוף מצאתי מישהו" | עומר וטליה לוי
5+עומר (25) וטליה (25) לוי, מקריית אתא. מכירים שש שנים וחצי, ונשואים שנתיים וקצת.
איך הכרתם?
"הכרנו בקבוצת הפייסבוק 'צריכים משהו' – קבוצה שבה אנשים עוזרים אחד לשני. זה התחיל כאשר ביקשתי קישור לתיקיית 'other'. עומר היה הראשון שהגיב לי, וכדי שהקישור לא יעלם אמר שישלח לי לינק גם במסנג'ר. ומאז כאחת שעושה נזקים במחשב, הייתי כותבת לעיתים פוסט עם בעיה שעלתה לי – והוא שמאד מבין, היה מגיב ומצליח לסדר לי את הבעיה. לעיתים על ידי השתלטות מרחוק ולעיתים הסבר מדויק שהספיק. ולאט לאט לאורך ההתכתבות ועד לפתירת הבעיה, היינו מתכתבים וסתם מכירים, וגילינו שיש הרבה במשותף. השיחה זורמת ויש לנו חברים משותפים".
"לאחר כשנה וחצי של התכתבות ועזרה במחשבים, הוא התגייס לצבא – לחטיבת כפיר, והודיע שהוא יהיה פחות זמין בתקופה הקרובה. אחרי חודש בערך הוא הזמין אותי להשבעה שלו בכותל. כמובן שהלכתי, פגשתי את ההורים, האחים, הדוד מחו"ל והחברים במחלקה (זה בהחלט היה צעד מביך ואמיץ). ומאז היינו נפגשים כל 21 יום – לפי היציאות שלו".
"אני הייתי באותה התקופה סטודנטית, ובכל רגילה שהייתה לו, הייתי לוקחת כמה ימי מנוחה והיינו יוצאים לטייל. אחרי שיצאנו שלוש שנים, הוא הציע בים בשקיעה עם כל החברות, ממש אחרי ט"ו באב – וחצי שנה לאחר מכן התחתנו בחתונה שמחה ומלאה בחברים. גילינו שלפעמים צריך לזרום עם החיים. הופתענו לטובה ואנו מאושרים על הזכות להכיר בדרך טבעית, אין מושלם מזה".
טיפ מנצח לזוגיות מוצלחת:
"להיות כנים ואמיתיים, לשמוח בשמחת השני, להקשיב ולעזור כשצריך בלי חשבון, והכי חשוב – לדבר על הכל! לא להסתיר ולא ללכת לישון כועסים אחד על השנייה".
"נפגשנו בשבעה" | שי ושרון בכר
5+שי (43) ושרון (41) בכר, מהרצליה, נשואים 16 שנים והורים לחמישה ילדים.
איך הכרתם?
"את שי הכרתי ממש מגיל קטן", מספרת שרון. "סבתא שלי וסבתא שלו הן אחיות שהיו מאד קרובות, אבל אנחנו נפגשנו רק פעם או פעמיים בסך הכל. כשסבתא שלו נפטרה, הגעתי לשבעה ויצאנו לעשן בחוץ. התחלנו לדבר קצת, תוך כדי השבעה (!), ומפה לשם קבענו להיפגש לקפה. משם המשכנו לעוד פגישה ועוד פגישה – יצאנו שנה עד שהתחתנו. בדיוק לפני שבוע הילד שאל איך הכרנו וזה תמיד מצחיק להיזכר".
טיפ מנצח לזוגיות מוצלחת:
"התקשורת הזוגית", אומר שי. "לדעתי אסור להתעקש על המילה האחרונה", מוסיפה שרון, "תמיד צריך לזרום. אצלנו לא צריך תאריך מסוים כדי לחגוג, בכל יום אנחנו מפנקים אחד את השנייה".
חג אהבה שמח!
