ה'אחוואז' הוא שמו של אזור בדרום מערב אירן הידוע גם בשמות "ח'וזסטאן" ו-"ערביסטן". באזור זה, בשונה משאר האזורים באירן, חיו לאורך השנים ערבים ולא פרסים.. עד שנת 1925 היה האזור עצמאי, אך באותה שנה אירן השתלטה עליו והיא מחזיקה בו ובתושביו כבני ערובה עד היום. לא מדובר בסתם אזור באירן אלא במיקום בעל חשיבות דרמטית. הנפט האירני, מקור ההכנסה העיקרי של המדינה, מגיע ברובו מחבל האחוואז, אך במקום תושבי האחוואז, מי שנהנים מרווחי הנפט הם ארגוני הטרור אותם מתחזקת אירן כמו חיזבאללה וחמאס.
המדיניות האירנית: הגליות, עינויים והוצאות להורג
על מנת לעקר את התרבות הערבית ולהנחיל לתושבי הה'אחוואז' תרבות פרסית, ממשלת אירן מיישמת מדיניות כיבוש דיקטטורית באזור במגוון דרכים הכוללת הוצאות להורג ועינויים וכן עונשי גלות. אירן מפעילה גם מדיניות של הגירה בכפייה של ערבים מחבל האחוואז ומיישבת במקומם מתנחלים פרסים כדי להשתלט על האזור גם בפן האזרחי. נוסף על כך, האירנים אוסרים על לבישת הלבוש הערבי המסורתי וכן מונעת את לימוד השפה הערבית בבתי הספר.

לאחרונה מתקבלים יותר ויותר דיווחים על התקוממות של ממש מצד התושבים האחוואזים כנגד המשטר האירני בערים המרכזיות באחוואז. כמו כן, מדווח כי ישנם הרוגים רבים בהפגנות הסוערות המתרחשות בחבל הארץ.
חמיד מטשר, הוא מייסד וראש המפלגה הליברלית האחוואזית – המתנגדת לכיבוש האירני באחוואז, ונחשבי לאחד ממתנגדי המשטר. חמיד מטשר – מתנגד השלטון באירן העניק ריאיון בלעדי לערוץ 20.
צפו בריאיון הבלעדי לערוץ 20 של מתנגד המשטר האירני שתומך בישראל:
ערבי ציוני בלב אירן
מטשר הוא פרופסור לספרות ולפילוספיה בהכשרתו, שנעצר לא פחות משש פעמים עקב פעילותו כנגד משטר האייתולות. הוא מספר כי עבר עינויים קשים בכלא האירני, ובפעם האחרונה שהשתחרר ממנו, לפני שמונה שנים, החליט לברוח מאירן עקב חשש ממשי מהוצאה להורג. בשל החשש לשלומו, הוא מבקש שלא נחשוף את מיקומו כיום.
מלבד היותו של מטשר ממתנגדי השלטון באירן, מטשר הוא גם ציוני נלהב ושואף לבנות גשרים בין ישראל ובין האחוואז. כשאני מבקש ממנו להסביר לי על מורכבותה של הסוגייה האחוואזית הוא משיב כך:
"הסוגייה האחוואזית, בשל ההתעלמות התקשורתית אותה כופה עליה אירן היא סוגייה סבוכה מאד. האחוואז היא המדינה הערבית הראשונה שנכבשה על ידי אירן ב-20.4.1925, כלומר לפני 96 שנים, וזו היא המדינה הראשונה שנוצלה עד הסוף – לפני מדינות ערביות רבות שנוצלו בשנות ה-50 או ה-60 ".
מטשר מביע באוזניי את אכזבתו מכך שאף אחד כמעט ואינו מודע לסוגייה האחוואזית. הוא טוען כי העיסוק הערבי והבינלאומי בסוגייה הפלסטינית הוא חסר פרופורציות, וכי מי שמעוניין לראות מהו באמת כיבוש צריך להביט על אזור האחוואז.
"למרבה הצער מדינות ערב השאירו לאירן דלת פתוחה", אומר מטשר, "כבר שבעים וחמש שנים הם נאבקים בישראל באיצטלה של "סוגייה" משוללת כל יסוד של מה שמכונה "פלסטין". זהו שקר היסטורי, כאחוואזים ככה אנחנו רואים את זה. היום, אם ישנה סוגייה מרכזית במזרח התיכון, וסוגייה אנושית ולאומית לערבים, הרי שזו היא סוגיית האחוואז בלבד".
הסוגייה הלגיטימית במזרח התיכון
כאשר אני שואל אותו לבסוף מה הוא המסר אותו הוא רוצה להעביר לציבור הישראלי הוא משיב: "בנינו בישראל, קיים עם בשם העם האחוואזי שבניו הם אחים שלכם, ובני דודים שלכם, כולנו צאצאיו של אברהם אבינו. כיום, אנו עושים מאמצים במפלגה הליברלית האחוואזית, לבניית גשרים תרבותיים בינינו ובין העם בישראל ובאמצעות הראיון הזה אני קורא לבנינו, אחינו ובני דודינו בישראל, שיתמכו באחוואז, ויתמכו בסוגייתו של העם שלי, כיוון שהיא סוגיה לגיטימית".
הוא מוסף כי "יש לי אמונה בישראלים כיוון שהם היחידים בעולם שמכירים ושיודעים להעריך סבל, ואנחנו היום חווים סבל רב הכולל גירוש, עושק, מעצרים, הוצאות להורג וגירוש מערינו ומכפרינו, לכן אני רוצה לבקש מבנינו ואחינו בישראל שיתמכו בסוגייתו של עמי, שכן היא הסוגייה המרכזית והלגיטימית במזרח התיכון".

