היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו בעתירה לבג"ץ העוסקת בהחלטת שר החינוך לשעבר לדחות את המלצת ועדת השופטים בעניין פרס ישראל, ולא להעניק את הפרס בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב לפרופסור עודד גולדרייך, עקב תמיכתו לכאורה בחרם על מוסדות ישראליים.
מנדלבליט אמר כי ההחלטה לשלול את פרס ישראל מפרופסור גולדרייך בעקבות חתימתו על עצומת תמיכה בארגון ה-BDS נשענת על בסיס תשתית ראייתית שאינה מספיקה על מנת לעמוד בסטנדרט הגבוה הנדרש כדי לפסול את מועמדותו לקבלת הפרס.
1+בעמדה תקדימית מטעמו של מנדלבליט, הוא דווקא מכריע כי קריאה לחרם על מדינת ישראל או מוסדותיה יכולה לשמש כשיקול רלוונטי ולגיטימי במסגרת קבלת החלטה ביחס להענקת פרס ישראל. עם זאת הדגיש כי השיקול אותו ניתן לקחת בחשבון הוא ביחס לפעולותיו של המועמד לקידום חרם על מדינת ישראל או על מוסדותיה, להבדיל מעמדותיו של המועמד או דעותיו הכלליות.
"בפסיקת בית המשפט לאורך השנים", אומר מנדלבליט, "נקבע כי לאור אופיו המקצועי, הא-פוליטי והממלכתי של פרס ישראל, וכן בשים לב לאפקט המצנן שעלול להיגרם לחופש הביטוי – ניתן להתחשב בשיקולים "חיצוניים" להישגיות המדעית-מקצועית רק במקרים קיצוניים וחריגים".
על מנת לקבוע אם קריאה לחרם על מדינת ישראל או על מוסדותיה היא בגדר מקרה קיצוני וחריג שכזה, נדרש לבחון את נסיבות המקרה הספציפיות, ובהן חומרת הדברים, עדכניותם, תכיפותם וכיוצ"ב.
מבחינת המקרה של פרופ' גולדרייך אומר מנדלבליט כי התשתית הראייתית אינה מספיקה על מנת לעמוד בסטנדרט הגבוה הנדרש כדי לפסול את מועמדותו לקבלת הפרס. זאת, בין היתר, משום שמדובר בפעולות בודדות, שלמעט אחת מהן, היתר הן מלפני שנים ארוכות, לצד שיקולים נוספים שפורטו בעמדה, ומהם יוצא שאין מדובר בפעילות עדכנית, חוזרת ונשנית וחד-משמעית דיה, שיכולה להיכנס בגדרי אותם מקרים קיצוניים וחריגים כהגדרתם בפסיקה.
על כן, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, החלטתו של שר החינוך לשעבר שלא לאשר את המלצת ועדת השופטים ביחס לפרופ' גולדרייך אינה מבוססת על תשתית ראייתית מספיקה על מנת לעמוד באמות המידה המחמירות שנקבעו בפסיקה. לפיכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי דין העתירה להתקבל.
