מאז חתימת הסכמי השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994, ידעו יחסיהן של שתי המדינות עליות ומורדות. נהוג לומר כי בין המדינות שורר שלום קר המתבטא במשברים תכופים הנובעים מסיבות שונות. יש לתת את הדעת על כך שירדן היא מדינה ייחודית בעולם הערבי שכן היא מקבצת לתוכה פליטים מכל רחבי המזרח התיכון, דבר המקשה על היציבות במדינה והופך את התמרון מולה למורכב אף יותר.
יצאנו לברר עם המומחים פרופ' יעקב נגל, ותא"ל במיל' אמיר אביבי, מה הם האתגרים העומדים על הפרק בכל הנוגע לניהול היחסים עם השכנה ממזרח, ולמה צריך לשים לב כאשר מתנהלים מולה.
"ביחסים בין שתי מדינות, כמו ביחסים בין בעל ואישה יש משברים"
המומחה הראשון אתו שוחחנו הוא תא״ל (במיל.) פרופסור יעקב נגל , היה מי שעמד בקשר אדוק עם גורמים ירדנים לאורך תפקידיו השונים. נגל שבעבר שימש כראש המל״ל בפועל ובכיר במשרד הבטחון וצה״ל, ומשמש כיום פרופסור בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון ועמית בכיר במכון להגנה על הדמוקרטיות (FDD) בוושינגטון.
6+לאורך השנים נראה כי היחסים בין ישראל לירדן מאופיינים במעין "פאסיב-אגרסיב", כאשר מעת לעת אנו שומעים על משבר חדש ביחסים. מצד אחד נראה שהירדנים לא מאד אוהבים אותנו, אך באותו זמן, נראה כי הם גם זקוקים למים שאנחנו מעבירים להם. לאור כך, כיצד ניתן לנהל יחסים תקינים ובריאים עם הממלכה?
"ראשית כל אני ממליץ לא להכנס לנושאים פוליטיים, אני עצמי לא נכנס אליהם. זה לא נכון לומר שפעם היחסים היו טובים ושהיום הם לא טובים. ביחסים בין שתי מדינות, כמו ביחסים בין בעל ואישה יש משברים. נוסף על כך, אתה חייב לעשות הפרדה בין מה שאתה שומע מפי הדרגים הגבוהים לבין מה שקורה בפועל. זה נכון כלפי הצד הישראלי, אבל נכון עוד יותר כלפי הצד הירדני, כיוון שלירדן יש את העמדה שלה מול העולם הערבי, מול הפלסטינים ומול המצב הדמוגרפי של המדינה הייחודית הזו".
6+"מה שחשוב הוא שעבור ישראל, ירדן היא מדינה מאד חשובה" ממשיך פרופ' נגל, "קודם כל הגבול שלנו איתם הוא הארוך ביותר והוא גם היחיד שלא סגור במכשול פיזי. נוסף על כך זו היא מדינה שמאז ומתמיד היו לנו איתם קשרים טובים מאד בהיבט הביטחוני וגם בהיבט המדיני, על-אף שידענו עליות ומורדות, עם המלך חוסיין ולאחר מכן עם המלך עבדאללה וכן עם גורמים שונים בממלכה, גם בשנים שהיחסים היו פחות טובים, ההיבט הביטחוני היה טוב".
"לי אישית בתור ראש המל"ל", מספר נגל, "יצא להפגש הרבה עם השגריר הירדני שהיה מגיע אליי לירושלים ומעדכן אותי. היינו משתתפים בקבלות הפנים שלהם ולהפך, ולמה? מכיוון שאם היית שואל אותי על מקום אחד שיכול להבעיר את כל המזרח התיכון הייתי אומר לך שהמקום הזה הוא הר הבית, ולירדן יש שם בהרבה מהפעמים תפקיד מרגיע (אם כי לפעמים גם להפך) ובשל כך זו היא מערכת יחסים שצריך לשמור עליה".
מה לגבי הביקורת על המים שמועברים לירדן?
פרופ' נגל דווקא לא חושב שיש להימנע מדבר זה: "בנוגע להסכם המים שיש לנו עם ירדן – 50 מיליון קוב מים, במצב שבו יש לך את הכנרת מלאה ויש לך מתקני התפלה, אין באמת משבר מים בישראל. בירדן לעומת זאת יש משבר מים, אז למה לא לתת להם? הם גם משלמים על המים האלה".
6+"כשמישהו ירדני מדבר לתקשורת אז תתעלם"
כאשר שומעים על ההצהרות השונות של נציגי שתי המדינות בכל פעם שישנה מתיחות במערכת היחסים, לפעמים קשה להבין מה נאמר ברצינות ומה נאמר בתור גימיק, כדי לייצר רעש תקשורתי. מה היא דעתך בנושא?
"כשמישהו ירדני מדבר לתקשורת אז תתעלם. כשמישהו ישראלי מדבר, לא תמיד זה נכון אבל אתה יכול לקרוא בין השורות. אני לא חושב שיש 'פאסיב אגרסיב' בין ישראל לבין ירדן, אני חושב שמערכת היחסים היא כמו מערכת יחסים של שתי מדינות שיש ביניהן שלום. זה לא שלום חם ולא שלום לוהט – הם לא ציונים ואנחנו לא ירדנים, יש אינטרסים לכל מדינה, וכאשר האינטרסים האלה מצטלבים, אפשר לעשות דברים ביחד".
"לסיכום", אומר פרופ' נגל "חשוב לי להדגיש שישנם שני דברים חשבים, האחד הוא לשמור על האינטרסים של ישראל והשני הוא לודא שמערכת היחסים נשארת תקינה".
תת אלוף במיל' אמיר אביבי: "ירדן תלויה בישראל"
המומחה השני איתו אנו ניגשים לדבר הוא תת אלוף במיל' אמיר אביבי מייסד ומנכ"ל תנועת הביטחוניסטים. תא"ל אביבי שימש בין השאר כראש לשכת הרמטכ"ל וכן כמפקד אוגדה. כשאנו שואלים אותו מה היא הדרך המיטבית לנהל את היחסים עם ירדן ומה הם האתגרים העומדים על הפרק בנוגע ליחסים בין שתי המדינות הוא משיב:
"קודם כל כשמדברים על ירדן צריך לזכור שיש פה אינטרסים הדדיים לשתי המדינות שלמעשה יוצרים מציאות שבה הסכם השלום הוא חשוב לשני הצדדים. בוא קודם כל נדבר על ירדן. ירדן היא מדינה שמאוימת ממזרח על ידי עיראק ובמידה רבה יש בה השפעה איראנית הולכת וגוברת. זו מדינה שגובלת עם סוריה, ולפי דברי המלך בפעם האחרונה שיצא לי לנכוח בשיחה עמו, נדמה כי קיים חשש עמוק מההשפעה של חיזבאללה.
נוסף על כך קיים החשש שהגבול בין ירדן לבין סוריה יתערער. ירדן היא מדינה עם היקף עצום של פליטים, למעשה חצי מהאוכלוסייה בה היום, מורכבת מאנשים שהם לא ירדנים. לירדן הגיעו למעלה ממליון איש מעיראק, וכן יש בה למעלה ממליון מצרים ומליון וחצי פליטים מסוריה. בשל כך, כל המבנה החברתי של ירדן מתערער".
6+
6+מדינה על סף רעב
אביבי ממשיך לתאר את המצב המורכב בירדן: "צריך לזכור שירדן היא גם מדינה שבעצם נשלטת על ידי מיעוט. משפחת המלוכה ההאשמית למעשה הובאה לירדן מסעודיה והיא שולטת על כל שאר האוכלוסיה. המלך מייצג שבטים בדואים המהווים כ-10 אחוז מהאוכלוסיה כך שהמדינה הזאת היא באופן בסיסי מדינה מאד מעורערת. נוסף למורכבות הזו, ירדן מתקשה להתמודד עם הקורונה וסובלת ממשבר כלכלי עמוק".
"ביום שחס ושלום נעזוב את הבקעה ונחבר את הפלסטינים לירדן, ירדן תיפול"
"בתקופה שבה דובר על החלת ריבונות ישראלית בבקעת הירדן — דבר שהוביל למתיחות רבה בין המדינות — מלך ירדן, בראיון יחסית נדיר, התראיין לעיתון דר-שפיגל. הכותרת של אותו ראיון היתה 'יותר אנשים ימותו ברעב בירדן מאשר בקורונה' בתוך הראיון הוא התייחס גם לדאגות של ירדן מנושא הריבונות. התקשורת הישראלית עסקה בעיקר בזה, בלי לציין מה באמת היתה מהות הכתבה. בעצם הירדנים אומרים לאירופאים: נשאר לנו חיטה אולי לעוד שנה או קצת יותר ובעצם אנחנו תלויים באוכל מאירופה ואנחנו צריכים סיוע".
בתיאור המפורט חותר תא"ל אביבי לנקודה הבאה: "כידוע ירדן כמעט בכל נושא מהותי היום תלויה בישראל ובארצות הברית. ירדן מיבאת גז ומים מישראל ולכן הפגישה בין ראש הממשלה ובין מלך ירדן נסבה סביב נושא המים. נוסף על כך כל המידע המודיעיני שלה מגיע מישראל ומכאן בודאי שלירדנים יש אינטרס עמוק להיות איתנו בקשר. צריך לומר שאין להם שום אינטרס שיהיה גבול בינם לבין הפלסטינים וביום שחס ושלום נעזוב את הבקעה ונחבר את הפלסטינים לירדן, ירדן תיפול. הגורם המייצב שמחזיק את הממלכה הזאת היא ישראל. הדבר נכון גם לגבי הפלסטינים".
6+"מתישהו בעתיד נצטרך להישען רק על עצמנו גם בגבול זה"
ואיפה הצד שלנו? מה ישראל מרוויחה מהיחסים עם מדינה שנמצאת במשבר עמוק כל כך?
"ירדן היא החוצץ בינינו לבין עיראק ואירן והיא מייצרת לנו עומק אסטרטגי", משיב תא"ל אביבי, "יחד עם זאת צריך לומר שכל מי שתולה את יהבו בזה שירדן היא זו שתדאג לביטחוננו שוגה תפיסתית. ישראל היא זו שצריכה לדאוג לבטחונה, בדיוק כמו שהיא יודעת להגן על גבול סוריה וגבול לבנון ישראל קודם כל צריכה לדעת להגן על עצמה בכוחות עצמה בבקעת הירדן מפני כל תרחיש עתידי ובכלל זה נפילת ירדן והשתלטות איראנית או אחרת על מרחב זה.
מסיבות אלה אני לא בונה את כל תפיסות ביטחון על ירדן. הנחת המוצא בבנין הכוח צריכה להיות כי מתישהו בעתיד נצטרך להישען רק על עצמנו גם בגבול זה".
6+בשורה התחתונה מה מצפה אביבי מהממשלה לעשות בנוגע ליחסים עם ירדן? "כיוון שביחסי הכוחות בינינו זה ברור שהם עשרות מונים יותר תלויים בנו מאשר אנחנו בהם, ראוי שמדינת ישראל תדע לעמוד עם ראש מורם, להגן על האינטרסים שלה ולדרוש, ולא רק לתת. מדינת ישראל אלופת העולם בלרצות את ירדן ובלתת לה מה שהיא רוצה. גם לנו יש אינטרסים וגם לנו יש צרכים. לכן, מכיוון שהם תלויים בנו ולא הפוך, אני מצפה מכל ממשלה שהיא שתעמוד על האינטרסים שלנו בין אם זה בהר הבית, ובין אם זה בהקשרי הבקעה והריבונות במרחב זה כולל אינטרסים ממוקדים יותר במרחב".
