במסגרת חפירות ארכיאולוגיות המתנהלות בגן הלאומי עיר דוד, התגלו שרידים של חומת העיר אשר נבנתה בתקופת הברזל – ימי בית המקדש הראשון בממלכת יהודה, כדי להגן על ירושלים ממזרח. החפירות מתנהלות בגן הלאומי עיר דוד מטעם רשות העתיקות, בשיתוף עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), כחלק מפיתוח הגן הלאומי.
4+לדברי מנהלי החפירה ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ מהמרכז לחקר ירושלים הקדומה וד"ר ג'ו עוזיאל ואורטל כלף מטעם רשות העתיקות: "חומות העיר הגנו על ירושלים מפני מספר מתקפות במהלך שלטונם של מלכי יהודה, עד להגעת הבבלים שהצליחו לפרוץ את החומות ולכבוש את העיר. את שרידי ההריסות ניתן לראות בחפירות הארכיאולוגיות, שחשפו במהלך השנים עדויות רבות לחורבן, כולל מבנים שנשרפו על כל תכולתם. עם זאת, לא הכל נהרס, וחלקים של החומות, שעמדו והגנו על העיר לאורך עשרות שנים ויותר, נותרו עומדים עד עצם היום הזה".
הקטע החדש שנחשף מחבר בין שני קטעים שנחפרו בעבר במדרון המזרחי. בשנות השישים חשפה הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון קטע של החומה בחלקו הצפוני של המדרון, ותארכה אותו לימי ממלכת יהודה. כעשור לאחר מכן, חשף הארכיאולוג יגאל שילה קטע ארוך של החומה, בחפירות שקיים בחלק הדרומי של המדרון.
במשך השנים עלו טענות, הגורסות כי למרות אופיים המרשים של השרידים, אין לראות בקירות אלו שרידי חומה. עם חשיפתו של הקטע החדש שמחבר בין התגליות מהעבר, נראה כי הוויכוח הוכרע, וכי מדובר באופן חד משמעי בחומה המזרחית של ירושלים הקדומה.
שחזור קטעים שפורקו בעבר במהלך חפירות בתחילת המאה ה-20, מאפשר לעקוב אחרי כמעט 30 מטרים נוספים של החומה ששרדה לגובה של 2.5 מטרים ולרוחב של עד 5 מטרים.
בספר מלכים ב', כ"ה, מופיע תיאור כיבוש העיר על ידי הבבלים: "וְאֶת־חוֹמֹ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב־טַבָּחִֽים" (מלכים ב', כה, י'). נראה כי דווקא את הצד המזרחי של החומה לא הצליחו הבבלים לנתץ, יתכן בשל תלילותו החדה של המדרון המזרחי של עיר דוד, המשתפל אל עבר הקדרון בזווית של-30 מעלות.
את ממצאי ההרס והחורבן ניתן לראות במבנה שעמד בצמוד לחומה ונחשף במהלך עונות החפירה הקודמות: בתוך המבנה התגלו שורות של קנקני אגירה, שנשברו בתוך הריסות המבנה כאשר הוא נשרף וקרס. על ידיות הקנקנים מופיעות טביעות "רוזטה" בצורת שושנה, המזוהות עם סוף תקופת ממלכת יהודה.
בסמוך לחומה נחשף חותם טביעה בבלי עשוי אבן ועליו תיאור דמות הניצבת מול סמלים מסוגננים של שני האלים הבבליים מרדוך ונבו. לא הרחק ממקום מציאת החותם, התגלתה גם בולה (טביעת חותם עשויה חימר) של איש יהודאי בשם "צפנ".
4+
4+
4+
4+ממצאי החפירה עתידים להיות מוצגים בכנס רשות העתיקות "חידושים לחקר הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתה" בחודש אוקטובר הקרוב.
