לציון 15 שנה להתנתקות מציין פרופסור אבי לוי, ממייסדי היישוב נווה דקלים בגוש קטיף ונשיא האקדמית שאנן כיום, שפונה עם משפחתו לניצן אמר כי: "אחרי ברור כיום מעבר לכל ספק שפעילות חיילי צה"ל והקצינים הייתה כפויה מחשבתית בשל העובדה שאותם ילדים צעירים שנשלחו למשימת הגירוש עברו סדרת טיפולים פסיכולוגיים כדי לעמעמם את הרצון האישי והמחשבות והעמדות האישיות בקשר לפעולה הבלתי נתפסת.
אשתי בכתה באופן רצוף במשך שבוע שלם ללא הפסקה וסרבה לצאת מהחדר בכפר הנופש הצבאי באשקלון וחשתי בדומה למצב שבו מתו של אדם מוטל לפניו. לבנותיי הנשואות וילדיהן לא היה מקום בכפר והצטמצמנו משפחה של כמעט עשרים נפשות בשני חדרים, עזבנו כמשפחה מלוכדת ומצאנו את עצמנו כפליטים, כאשר כל הציוד הושאר בבית. כמעט כל הציוד במכולות נהרס והתקלקל ולא היה רלוונטי לשימוש במעברה, ולכן נאלצנו שוב על חשבון הפיצויים העתידיים לרכוש את הכל הרכוש שלנו מחדש. המדינה לא רצתה להיות ערוכה לשלב של אחר העקירה במציאת פתרונות שהייה, הזנה, תעסוקה, חינוך ומגורים.
1+מישהו במדינה פתאום חשב בגלל סיבות פוליטיות ש"אנחנו הכושים עשינו את שלנו", היינו בשר תותחים במשך שלושה עשורים והגנו בגופנו על קיבוצים דוגמת ניר עוז, מפלסים וכפר עזה, שאלו בעצמם התיישבו על קרקעות ערבים והיו עומדים כל יום שישי בצומת כיסופים ומפגינים נגדנו שאנחנו עושקים את הפלסטינים. העובדה היא שברגע שעזבנו החדירות, הסקאדים וההתנכלויות הגיעו לפתח ביתם של אותם צבועים.
לא נסלח לעולם, אבל עושים הכל כדי להשתקם ולחיות את המציאות. בניגוד לתכניות לפזר אותנו דאגנו להשאר יחדיו בקהילות ולשמור על המסגרות הקהילתית וברוך השם הצלחנו. אנו נמצאים בהליכי שיקום, העצמה ובנייה מחדש ופנינו לעתיד. יש עדיין עוד רבות לעשות בהליכי השיקום שכן המציאות עוד עגומה. מובטלים, חוליים רבים ללא פרופורציה לכמות האוכלוסייה בקרב העקורים, משברים לימודיים וחינוכיים קשים אצל הנוער, סיוטים ותהליכי חילון קיצוניים-כמעט ואין משפחה שלא פגע בה תהליך החילון ועזיבת היהדות".
1+