"פרעות תשפ"א" – כך כונתה בפי כל הרמת הראש של ערביי ישראל בערים המעורבות. רבים מאזרחי ישראל חשו מופקרים על ידי הארגון האמון על שמירת החוק ועל חיי האזרחים בתוך גבולותיה של המדינה – משטרת ישראל. כשרואים את התנהגותה של משטרת ישראל בפרעות תשפ"א עולה השאלה מי מעצב את תפיסת העולם של שוטרי ישראל. האם ייתכן שתפיסת עולם זו השפיעה על תהליך קבלת ההחלטות במשטרה ועל דפוסי הפעולה של השוטרים?
מחנכים את המשטרה
לאחר אירועי אוקטובר 2000, שגם בהם התפרעו ערביי ישראל עד שכוחות הביטחון נאלצו להתעמת איתם, מינה נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק את חברי ועדת אור בראשות השופט תיאודור אור. הוועדה ביקרה בחריפות את התנהלות המשטרה באירועים וקבעה: "יש להטמיע במשטרה גישה הרואה בערביי ישראל אזרחים שווי זכויות".
לפי דו"ח של מרכז ליבה, כחלק מהניסיון לעורר שינוי בשיטת השיטור של משטרת ישראל כלפי החברה הערבית החליטה המשטרה לשלוח את שוטריה לפעילויות של עמותה ששמה 'יוזמות אברהם – בונים חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל'.
עמותה זו, שנקראה בעבר קרן אברהם, היא ארגון יהודי-ערבי. לפי החזון של העמותה, מטרתה לגרום "שינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים בישראל, למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת. הארגון פועל לממש את הבטחת מגילת העצמאות ל'שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין' ולהשתית 'אזרחות מלאה ושווה' ליהודים ולערבים במדינה שהיא ביתו הלאומי של העם היהודי וביתם של אזרחיה הערבים, וזאת לצד מדינה פלסטינית שתתקיים בשלום לצד מדינת ישראל".
רוצים לקרוא את המשך הכתבה? הזמינו חינם את המגזין החדש של ערוץ 20 והוא יגיע אליכם עד הבית – לחצו כאן: https://magazin20.vp4.me/20
עד לשנות האלפיים התמקדה העמותה בעיקר בחלוקת מענקים לביצוע פעולות בתחום הדו-קיום והחינוך לחיים משותפים בין יהודים וערבים, אולם בעמותה מספרים שלאחר אירועי אוקטובר 2000 "התגבשה בעמותה ההבנה כי דרושה פעולה שיטתית לשינוי המדיניות בכל הנוגע ליחסי יהודים וערבים בישראל וליחסים שבין המיעוט הערבי והמדינה".
או אז עברה העמותה לאסטרטגיה חדשה, ולפיה היא מנסה ליצור שינוי מדיניות מתוך עבודה עם משרדי הממשלה, השלטון המקומי, מוסדות ציבור, האקדמיה, ארגונים חברתיים והציבור הרחב. לפי העמותה, "יוזמות אברהם חותרת זה כמעט שני עשורים לקידום ייצוג, השתתפות ושותפות פוליטית יהודית-ערבית. מאמץ אסטרטגי זה כולל פעילות ענפה לשכנוע וקידום לגיטימציה בשני הציבורים לשותפות כזו, והינו פועל יוצא של ההנחה, ששותפות כזו תקדם את החזון של שוויון בין יהודים וערבים החיים ביחד במדינתם".
רוצים לקרוא את המשך הכתבה? הזמינו חינם את המגזין החדש של ערוץ 20 והוא יגיע אליכם עד הבית – לחצו כאן: https://magazin20.vp4.me/20
כמובן, השינוי הקיצוני ביותר אמור להתחולל במוסד שעמד במוקד האירועים – משטרת ישראל. מאז שנת 2,000 עורכת העמותה מפגשי חשיבה הדדיים שמטרתם לשנות את כיוון שיטת השיטור כלפי החברה הערבית. בשיא הפעילות קיימה העמותה את תוכנית קהילות בטוחות – תוכנית הכשרת שוטרים בגיבוי ממשלתי ובמימון ממשלת ארצות הברית. הקרן העבירה קורסים והכשרות למפקדי המשטרה והטיסה רבים מהם להשתלמויות בחו"ל. מנהלת מיזם זה, עולא נג'מי יוסף, נבחרה בגלובס לאחת מחמישים הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2021.
מנכ"ל העמותה, אמנון בארי-סוליציאנו, מספר על הפעולות שנקטה המשטרה בעידוד ובסיוע יוזמות קרן אברהם בעקבות אירועי אוקטובר 2000: "נערכו פעולות הכשרה מגוונות בנושא של 'שיטור הוגן בחברה משוסעת' לשוטרים וקצינים; הוטמעו פרקטיקות של הידברות שוטפת בין מפקדי תחנות לראשי רשויות ומנהיגים קהילתיים, מונתה דוברת לתקשורת הערבית, תורגמו חומרי הסברה לערבית ועוד". לדבריו, "פעולות אלה נשאו פרי".
