1. חשוב לי להגיד שאני לא פנאטית של דגל. אני פנאטית של הערכים שמאחורי הדגל. בתפיסת עולם שלי הדגל מייצג אלפי שנות גלות, וגאולה שקרובה לבוא. שבנו לארצנו, לבנות ולהיבנות בה והדגל מתנוסס בגאון כסמל לאומי, מקור לגאווה. אה, כמעט בכל הארץ… אז צריך תיקון!
אבל אני לא פנאטית של דגל. הדגל בעיניי מייצג דת. היהדות, שאי אפשר לנתק אותה מהציוניות, אי אפשר להפריד- היהדות היא האמא של הציונות. הדת היהודית ששבה והרימה ראש אחרי כל כך הרבה שנים במחתרת, כמעט שכחנו. אבל אנחנו פה. ועדיין- אני לא פנאטית של דגל!
1+אני משתדלת להיות פנאטית של היהדות, של הציונות. של כל הערכים האלה שבגללם הגענו לפה. אני משתדלת גם לייצג אותם בעצמי, עצם הנוכחות שלי במרחב יכולה לייצג את כל הערכים האלה גם בלי דגל ביד.
אבל צריך פה תיקון, וכשכואב צועקים את זה, לכן אני ממשיכה להסתובב עם דגל ביד. אבל אני מסתובבת איתו איפה שצריך את התיקון, וזה בשכונה שלי ובאיזור מזרח ירושלים. ובמקומות בהם לא צריכים בדווקא את התיקון הזה? אני משתדלת לייצג בעצמי את הערכים של הדגל: ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל.
וזאת גם תזכורת. כולנו דגלים מהלכים, בואו נזכור את זה בפקקים, בתור בסופר, בצפיפות ברכבת הקלה… ות'כלס? בעיקר כשאתם יוצאים לחו"ל… (כתבתי אתם בכוונה. כן, כי אני לא יוצאת לחו"ל).
1+2. ראש חודש אב. משנכנס אב ממעטין בשמחה. אז נכון שצריך לדבר על החורבן תמיד, אסור לנו לשכוח שהגאולה לא שלמה עדיין, אבל כשאנחנו מדברים על כך, כשעוסקים במהות אני מרגישה שקל לנו יותר לדבר על בניין ועל מה שעשינו פה בקצת שנות עצמאות. וזה מדהים, צריכים להיות עסוקים בבנייה, בגאולה בכל הרבדים. אבל שלושת השבועות זאת תקופה לדבר ספציפית על חורבן ולא רק על בניין. לתת לזה לחלחל. להרגיש. לכאוב. מה זה חורבן? מה ההשלכות כאן בארץ הבנויה שלנו? למה אנחנו כל כך צריכים גאולה?
בואו נסתכל על היבט אחד של חורבן-עולם השידוכים, או אם תרצו עולם הרווקות המאוחרת.
לפני שנה וחצי, בסגר קורונה הראשון מצאתי את עצמי משועממת מאד ללא מעש. יחד עם חברה פתחנו קבוצת וואטסאפ לשידוכים. החלטנו שנשלח פרטים של אנשים שיסכימו לכך ונחשוב ביחד מי מתאימה למי וכו'. ללא ניסיון מוקדם או ידע בכלל, רק עם המון רצון טוב. לאט לאט הוספנו לקבוצה המון נשים שעוסקות בכך ורואות המון הצלחה וגם נשים ונערות עם המון רצון טוב. וברוך השם, יש גם הצלחות. זה עובד.
יש אנשים שאלוקים נגע בהם ואמר להם: "שדכו שדכו, בניי". כל רעיון שני יוצא להם חתונה, הם פשוט טובים בתחום- מבט אחד והם קולטים את הבנאדם שמולם, יודעים לשווק בצורה יוצאת מן הכלל, ללוות… יש כאלה.
אני לא כזאת, אני גרועה בלשווק ולא תמיד אני מבינה עד הסוף מה רווקי ישראל מחפשים. ואני עוסקת בזה הרבה מאד, הגלריה שלי מפוצצת כמעט רק בזה והצלחות? בקושי.
אבל אני מאמינה שיש על כל אחד מאיתנו חובה קדושה לעסוק בזה. חובה לנסות, לאו דווקא להצליח. אז תחשבו על החברים שלכם, על המבוגרים שיותר בסביבה.
כי חלק מהחורבן, זה שבתים בישראל לא נבנים ויש המון רווקים שממשיכים לאכול לבד בחגים. לא סתם יש קשר בין שמחת נישואין לבית המקדש וירושלים, נישואין שווים לבניית חורבה מחורבות ירושלים.
אז מי שלא יכול לבוא ולעלות בט' באב להר הבית, יכול לשבת ולחשוב על שידוכים. אבל לא רק בימי האבל המיוחדים, תמיד.
אז הנה אני הייתי שיבת ציון ומצאתי בשבילכם עוד דרך להביא גאולה לעולם!
שבת שלום!
