על רקע סאגת חוק הגיוס בבג"ץ והמתווה החדש שצפוי לפטור חרדים מחובת גיוס כבר מגיל 21 תוך הגדלת היעדים ללמעלה מ-6,500 – מנתונים שהגיעו לידי עולה כי למעלה משליש מהמתגייסים החרדים בשלוש השנים האחרונות התגייסו מעל לגיל 21. הפער בין היעדים לבין נתוני הגיוס עומד על למעלה מ-50%.
בשנת 2018 התגייסו 1,332 חרדים, 456 מתוכם מעל לגיל 21. בשנת 2019 התגייסו 884 חרדים, 338 מתוכם מעל לגיל 21. נתוני שנת 2020 עדיין לא גובשו באופן סופי, אולם המספרים דומים למספרים של שנת 2019. נזכיר, כי על רקע בקשת המדינה לדחות את פקיעת חוק הגיוס בחצי שנה – זו הפעם העשירית, התנועה לאיכות השלטון הגישה לבג"ץ עתירה הדורשת מבג"ץ לדחות את בקשת המדינה.
1+נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות ביקשה מהתנועה לאיכות השלטון להגיש עד ל-8.7.21 את הנימוק להתנגדות, ולאחר מספר שעות הגישה העותרת לבג״ץ את תגובתה לבקשת המדינה, והביעה התנגדות נחרצת לדחייה נוספת. התנועה לאיכות השלטון הזכירה בתגובתה כי בית המשפט כתב בפירוש בעבר כי "מצופה כי לא תתבקשנה ארכות נוספות".
״המשיבים, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, מנסים להכשיר שוב מצב בלתי חוקתי זה, באמצעות בקשות ארכה חוזרות ונשנות ותחת הפעולה המתבקשת וההכרחית במצב עניינים זה – החלת חוק שירות בטחון על כלל ציבור המתגייסים בחברה הישראלית״.
1+התנועה לאיכות השלטון הדגישה בתגובתה כי תקופת ההתארגנות לביצוע פסק הדין מוצתה וכי התנהלות המדינה מחייבת את דחיית הבקשה. ״הפתרון הוא החלת החוק הקיים על כלל הציבור״. עוד ציינה התנועה כי ״דווקא כאשר לא היה קיים בנמצא כל הסדר מפלה כזה או אחר, חל זינוק בגיוס תלמידי הישיבות ובנכונותם להתייצב לצו הראשון״.
לבסוף ביקשה התנועה לאיכות השלטון שככל ובית המשפט לא יעתר לבקשתה זו – יש לכל הפחות לקצוב למדינה מסגרת מועדים קצרה לצורך השלמת הליך החקיקה. נציין כי במידה ובקשת התנועה לאיכות השלטון תתקבל, החל ממחר יוחייבו בני הישיבות ואברכים בגיוס, והמדינה מצידה תחוייב לבצע מעצרים בקרב המתנגדים.
