1. השבוע הלב שלי היה באביתר. היישוב שב- 16:00 בצהריים היום מגורש מרצון.
התחושות הן בעיקר אכזבה קשה, עוד יישוב שהושקעו בו כל כך הרבה; כספים, משאבים, תודעה תקשורתית, אירועים וגיוס נוער מכל רחבי הארץ-מגורש. והפעם זה קורה בממשלת "עשר מעלות ימינה" וללא שום צו בג"ץ דרקוני.
עכשיו יגידו כולם- "יש הסכם! ולא סתם הסכם! הליגה!!! חתמו עליו בנחישות ורגישות".
אז אתמול חברה שלי הציעה לי לעשות משהו שממש לא רציתי לעשות, אמרתי לה שכאשר הישיבה באביתר תקום אעשה זאת מייד. גם היא וגם אני הבנו שזה לא יקרה.
אז אני לא יודעת אם התמיכה בהסכם נובעת מתמימות או טיפשות, אבל בכל מקרה אני עדיין מתלבטת אם לצחוק או לבכות.
1+2. אני מרשה לעצמי לדבר על כך כי ארץ ישראל שייכת לכולם וגם כי בהרגשתי, לפחות טיפה, תרמתי ליישוב. אז אני רוצה להגיד איזה מילה על הנוער. נוער חלוצי וערכי שנקרא לדגל ועלה לאביתר היישוב המתחדש. חודשיים הם דיברו על ערכים ועל כך שאת ארץ ישראל בונים ולא מחכים לאישורים. וראשי ההתיישבות, אם תשאלו אותם גם הם יגידו שלא מוותרים על שעל והם צודקים. הם גם לימדו את הנוער שכך עושים.
אבל אז מגיעה ההתנגשות והשלב הזה שבו כל הערכים נזרקים לפח. מהיום ב16:00 היישוב נתון לחסדיו של אלוף פיקוד מרכז. אז המצב הוא כזה שהנוער פשוט מפסיק להאמין. להאמין להתיישבות, לערכים, לארץ ישראל, לרבנים.
אם כל הערכים הם מן השפה ולחוץ, אז למה לשמור שבת? למה להמשיך להיות דתי?
הרבה מהאנשים הדתיים שהם מכירים מתפשרים על הדת וברגע אחד כבר לא מאמינים למה שהם עצמם אמרו לפני יום או יומיים.
כל ההפכפכות הזו, קורית גם עם אליל הציונות הדתית, נפתלי בנט. אז נכון שבשנתיים האחרונות הוא התהפך כמו פנקייק, אבל מזה משנה? הוא הבטיח שתקום ישיבה!
עכשיו תגידו לי, באמת. למה אתם חושבים שהנוער הזה יבוא בפעם הבאה שתקראו לו?
1+קשה להכיל את כל הניגודיות הזו באותה הנהגה. ולדעתי בהכללה גסה מאד אל תכעסו עליי, הנוער המבולבל גדל כך- הרבה יוצאים מהדת, הרבה הופכים לנערי גבעות והשאר גדלים עם כל הסתירות ובשלב מסויים גם נהיים הדוברים של אותה הדרך.
חשוב לציין שבכל מקרה קיימת בי הערכה גדולה מאד!! למשפחות שעלו והתיישבו והקימו יישוב חדש! זה היה,
מדהים ומרגש.
אציין שגם אני לא הייתי רוצה לראות תמונות של גירוש, זה מזעזע ועצוב. אבל צריך לזכור שבפועל קיבלנו כאן את אותו הדבר בלי מלחמת אחים, שזה משמעותי. אבל התוצאה אותו דבר, אז מה שווה ההסכם בפועל? ומילא לחתום עליו, יכול להיות שבאמת לא הייתה ברירה. אבל למה להתראיין ולספר לכולם שזה ההסכם הכי חשוב להתיישבות ושזה הישג אדיר?
על מי מנסים לעבוד? ולמה שוב מכשירים את נפתלי בנט? מזו הנדסת התודעה הזו?
3. אתם בטח תהיו מופתעים, אתם לא תאמינו. השבוע שוב נחקרתי! הפעם זה כבר היה יפה. קיבלתי הזמנה רשמית ומעוצבת ובמועד הנקוב התייצבתי נרגשת בתחנת משטרת מרחב דוד-הקישלה. לאחר טקס הייבוש הארוך הכולל בעיקר שוטטות שלי ברחבי התחנה, הכניסו אותי סוף סוף לחקירה.
ואז הופתעתי לגלות שאני נחקרת על האירוע בו קיימתי סבב בשערי הר הבית יחד עם נחמה, ידידיה אפשטיין ועוד מספר פעילים נוספים. בסיבוב שערים מתפללים, שרים וגם מראים נוכחות יהודית. במקרה הפושע שלנו- זה היה עם דגלי ישראל. ועל זה חקרו אותי, וגם את ידידיה אפשטיין. למשטרה יש זמן, אותו חקרו לפני שבועיים, אותי השבוע. הרי אנחנו לא סכנה לציבור וגם כך כל החקירות זה בשביל ליצור הפחדה והרתעה, אז מה משנה מתי זה יקרה העיקר שיקרה. משטרה יעילה אין מה לומר.
