מי יהיה היורש?
אחרי שהקב"ה מודיע למשה שהוא לא יכנס לארץ ישראל, מבקש משה מהקב"ה שימנה תחתיו יורש. מתוך כל מיליוני האנשים בעם ישראל שהיו במדבר, שמן הסתם היו ביניהם מוכשרים מאד ומוצלחים מאד, נבחר על-ידי הקב"ה אחד – יהושע בן נון.
למה דווקא הוא? הוא לא היה החכם ביותר או הצדיק ביותר, אבל הוא, במילים שלנו, "רצה" הכי הרבה. או כהגדרת ר' חיים שמולביץ זצ"ל, "יש לו שאיפה ותשוקה לקבל, ובזה הוא הגדול מכולם". יהושע היה צמוד למשה רבנו כל הזמן, הוא רצה ללמוד כמה שיותר, ככל שהוא יכול, מהמורה שלו. הוא היה מסדר את הספסלים בבית המדרש של משה רבנו. הוא חיכה במשך 40 יום למרגלות הר סיני עד שמשה יחזור, אולי משה רבנו יחזור במקרה מוקדם יותר, וחבל לו לפספס.
ההצלחה של האדם תלויה הרבה יותר ברצון שלו מאשר בכישרון שלו. וכך מסיים הרב ואומר: "האדם יכול להגיע עד היכן שהוא חושב שהוא יכול להגיע".
מספרים על שני חברים שיצאו לדוג יחדיו. האחד היה דייג מנוסה, והשני – זו הפעם הראשונה שלו. בכל פעם שהדייג המנוסה תפס דג גדול ושמנמן, הוא היה מכניס אותו לצידנית עם קרח שהביא איתו. לעומתו, הדייג המתחיל, בכל פעם שהוא הצליח לדוג דג גדול – הוא היה משליך אותו חזרה למים, ורק דגים קטנים הוא היה שומר. שאל הדייג הוותיק את המתחיל לפשר הדבר, והלה ענה לו: "הבאתי איתי דלי קטן, ולכן אין לי מקום לדגים הגדולים…".
לפעמים גם אנו כאלה. אנו זורקים את החלומות הגדולים שלנו, את הרצונות והשאיפות המשמעותיים שלנו, רק בגלל שנראה לנו שאין לנו הכלים המתאימים כדי להכיל אותם. נסיים ונאמר: היו חזקים מספיק בכדי להיות מסוגלים לעמוד לבד, חכמים מספיק לדעת מתי אתם צריכים עזרה, ואמיצים מספיק כדי לבקש אותה.
שנזכה כולנו לשבת מבורכת, שבת של שלום, שבת של מילוי מצברים, חידוש שאיפות, ואמונה בקב"ה וביכולות שנטע בתוכנו.
פורסם בעמוד האינסטגרם של הרב יצחק פנגר.
